קרקרי שמן זית מרוצים מעצמם

שלום חברים.

ובכן, הגישותי את התזה שלי. אין יור פייסז, כל המורים שלי לאורך השנים שהשתמשו בליין הממוחזר לעייפה "יש לך פונציאל אבל את לא מממשת אותו"! אם לכתוב 113 עמודים שופעים בתובנות מבריקות במו-עצמי זה לא מימוש פוטנציאל, אני לא יודעת מה כן. עד כאן התלהבות מעצמי ומכשרונותיי הבלתי-שימושיים (אלא אם כן למישו יש רצון לפשפש בכתביהם של עוד כמה מהמוזיקאים החביבים עלי, ואז אגיע לעזרה).

חוצמזה הספיקותי לפרסם מדריך שוקולד בשני חלקים. הראשון תיאורטי ומסביר (באופן משעשע וחינני, כמובן) על מקורות השוקולד. השני הוא מדריך להכנת פרלינים ביתים בשיתופו של רוי גרשון, הלא הוא רוי שוקולדים.

עכשיו, סופסוף, אוכל. אמיתי, מתכון אפילו ותמונות והכל.

אם כך, כבר סיפרתי בשבחי אוטולנגי בעבר. החלק של האפיה ב"ספר המתכונים" שלהם נהדר ממש, ואני ממליצה מאוד מאוד לחובבי אפיה לנסות את עוגת התפוחים עם השמן זית וציפוי המייפל ואת עוגת הגבינה עם אגוזי המקדמיה בקרמל (אולי זה זמן טוב להגיד שאני לא מתה על עוגות תפוחים ובדרך כלל לא נוגעת בעוגות גבינה)- המתכונים שלהם מעולים.

גם המתכונים המלוחים בחלק של האפיה מוכיחים את עצמם (מאפה הבטטות על בצק עלים אלוהי!) ולפיכך, הבאתי לפניכם היום את המתכון שלהם לקרקרים משמן-זית. מדובר במתכון פשוט להכנה, ערבוב של מרכיבים יחד, מנוחה במקרר ואפיה קצרה. החלק הטריקי שלו הוא ברידוד הבצק ללשונות אובליים דקיקים. הכנתי אותם כבר כמה פעמים, וזה באמת לא פשוט- אבל לא קורה כלום אם יוצאים לכם קרקרים בעובי 3 מ"מ במקום מ"מ אחד, האמינו לי. זה עדיין ממש טעים. מדובר גם בחטיפים בריאים יחסית מאחר וכמות השומן פה מינימלית במידה ואתם לא, כמוני, אוכלים אותם עם שכבה בעובי שווה של חמאה.

אם כך, ניגש הישר לעניין.

מניחים בקערה קמח, אבקת אפיה, מים, שמן זית, מלח, פפריקה מתוקה (אני אוהבת את זו של פרג) וצ'ילי (במקור משתמשים בקאיין, אבל במקור גם שמים פלפל שחור, אז אני מתעלמת בניחותא).

מערבבים בידיים לבצק רך, או מתעצלים ומשתמשים במיקסר עם וו לישה לצורך העניין, אתם יכולים לנחש באיזו אסכולה אני דוגלת. כשמקבלים בצק מוצק, עוטפים בניילון ושולחים לקירור של שעה.

מחממים את התנור ל-220 מעלות. מכינים משטח עבודה: קערה עם קמח לאיבוק, ואם אתם לא סומכים על השיש שלכם גם נייר אפיה. חותכים לחתיכות קטנות, בערך בגודל של אגוז, ואם אתם רוצים להיות ממש מדוייקים ולהשוויץ במשקל החדש שלכם אחרי שהישן שבק ופרש לעולם שכולו טוב, שוקלים 15 גרם.

אם כך, הכינו לכם פיסות בצק כאלה, קמחו את המשטח ואת המערוך שלכם היטב, והיכונו לאתגר: כל פיסה כזו צריכה להפוך ללשון אובאלית דקיקה. עניין הלשון האובאלית לא מאוד מסובך, המערוך שלכם יעשה את זה די מהר. כעת, צריך למצוא את האיזון הנכון, לרדד דק דק ולא לקרוע.

אם אתם רואים שהבצק קצת התעייף ומתכווץ כשמורידים אותו מהמערוך, הניחו לו. שימו אותו בצד לכמה דקות, עברו לכדור הבצק הבא. זה נכון, אגב, גם לגבי בצק פיצה, בצק פאי ובאופן כללי בצקים שאתם צריכים לרדד ומתעקשים להתכווץ חזרה. תנו להם מנוחה קצרה, הם יהיו הרבה יותר נחמדים ונוחים להימתח כעבור כמה דקות.

את הקרקרים המוכנים מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפיה, מברישים בשמן זית וזורים מלח ים אטלנטי מרשים ככל האפשר (או, אם אין לכם, סתם מלח גס, וכאן אני אתאפק ולא אסגיר את זה שפעם הייתי צופה נלהבת של "גור ואוח" על-ידי שימוש בביטוי האינפנטילי "זה גססססס!").

את הדברים החמודים הללו אופים למשך 6 דקות וזהו. אם יצאו לכם קרקרים קצת יותר עבים- תנו להם עוד שתי דקות ותבדקו. הם צריכים להזהיב וקצת להשחים בקצוות ולהיות פריכים ויפים. השיטה היעילה היא להכין תבנית, לשלוח לתנור ולהכין תבנית נוספת בזמן שהראשונה נאפית (לי יצאו שניים וחצי תבניות). מובן מאליו שצריך לטעום מיד קרקר אחד חם ולוודא שהוא פציח וטעים, ואז גם לחכות כמה דקות ולטעום קרקר שהצטנן קצת כדי להיווכח שזה עדיין ממש טעים. ואז לנסות אחד עם חמאה. ואז אחד עם איולי לימון כבוש (שזה שם פאנסי ללימון כבוש קצוץ מעורבב עם מיונז ופפריקה).

ט-עים.

יאללה, יאללה, תני מתכון

קרקרים משמן זית, מתוך "ספר המתכונים" של יותם אוטולנגי וסמי תמימי

לכ-25 קרקרים:

250 ג' קמח ועוד קצת לאיבוק

1 כפית אבקת אפיה

115 מ"ל מים

25 מ"ל שמן זית ועוד קצת להברשה

1/2 כפית מלח

1 כפית פפריקה מתוקה

1/2 כפית צ'ילי (במקור כתוב 1/4 אבל קחו בחשבון שבלונדון כולם אשכנזים)

מלח ים גס לזריה

מערבבים בקערה את כל המרכיבים חוץ מהמלח הגס לבצק רך- ידנית או במיקסר עם וו לישה. מעבדים למרקם מוצק. מכסים בניילון נצמד ומניחים במקרר לשעה.

מחממים את התנור ל-220 מעלות. מעבירים את הבצק לשיש או לנייר אפיה מקומח. בוצעים כדורים בגודל אגוזי מלך, כ-15 ג' לכדור. מאבקים בקמח את הכדורים ואת המערוך ומרדדים לעלה דק ככל האפשר.

מניחים את העלים על תבנית עם ניר אפיה, מברישים בשמן זית וזורים מלח ים. אופים 6 דקות, עד שהם פריכים וזהובים.

השיר הזה, משום מה, מתקשר לי עם פריכות.