כן כן, אני יודעת שאני כותבת פעם ב-, אבל אתם חייבים להודות שכשסופסוף יש פוסט הוא מלא תוכן משמעותי ומופלא, כזה שלא תדעו איך חייתם בלעדיו. חייבים אמרתי.
הפעם, מתכון לגרנולה שזה בגדר פשע לאנושות לא לחלוק אותו עם אחרים. המתכון ממש קל, להכין אותו בבית זול בהרבה מלקנות גרנולה מוכנה, אתם יודעים בדיוק מה הכנסתם אל הגרנולה (ויכולים להפחית/להוסיף כאוות נפשכם), וכשתתנו לאנשים לטעום הם מיד ירצו את המתכון ויתלו בכם מבטי הערכה. כן כן.
זה התחיל ברכבת לבאר שבע, קצת אחרי לוד, שרון עלתה לרכבת, התיישבה ליידי ואמרה "יש לי משהו בשבילך". שקית גרנולה תמימה התגלתה כגרנולה הכי טעימה שאכלתי ever. אז אחרי שחיסלתי את השקית במהירות שבה פזית כלבתי שואבת את האוכל מהקערה שלה כל בוקר, דרשתי מתכון (זה הלך בערך ככה: מתכון! אני חייבת מתכון!).
פזית מביטה בערגה לעבר קערת האוכל שלה
אז מסתבר שבנזוגה של שרון, אילן, שזכיתי במהלך הסמסטר לטעום כמה מהניסויים הטעימים שערך בתחום הלחם, עוסק גם במדעי הגרנולה. לבקשתי קיבלתי את המתכון שהיה מצולם מספר בלתי מזוהה וכשהתבכיינתי שהמתכון דורש 100 ג' חמאה וזה לא ממש משהו שאני מרשה לעצמי, שרון מסרה לי באמצעות אילן שאפשר להפחית את כמויות החמאה ושהם מפחיתים משמעותית את כמות הסוכר.
אם כך, ערכתי ניסויים, שיניתי כמה שינויים, ויצא נהדר. נהדר איי טל יו. בינתיים גיליתי שהמתכון לקוח מתוך "המטבח הבריא של על השולחן", שזה קצת משעשע כי יש לי אותו בבית, אבל כנראה הייתי צריכה לטעום כדי לראות את האור. על כל פנים, הפחתתי משמעותית את כמות החמאה וקצת את כמות הסוכר ויצא נהדר.
כך עושים: נחמם תנור ל-170 מעלות. בסיר קטן נערבב קוביות חמאה (הפחתנו מ-100 ג' ל-30 ג' ויצא לנו יופי, יאי!), רבע כוס שמן, 1/4 כוס סוכר (במתכון המקורי חום בהיר, אני תמיד עם חום כהה) ו-1/4 כוס סילאן מעל אש נמוכה. נערבב עד שלא רק החמאה נמסה אלא גם הסוכר, ועם סוכר חום כהה זה לוקח טיפה יותר זמן. בערך חמש דקות.
נניח את התערובת בצד. עכשיו ניקח 400 ג' (4 כוסות) שיבולת שועל שלמה – שימו לב לא לקנות שיבולת שועל אינסטנט, שזו שיבולת שועל שבורה כדי שיהיה אפשר להכין ממנה דייסה ודברים מגעילים כאלה יותר מהר. אנחנו עם שיבולת השועל השלמה, הארדקור. בדרך כלל יש שקיות של זה ממש לצד קופסאות האינסטנט, ותמצאו כמה וכמה סוגים בחנויות טבע – ונשפוך לקערה גדולה. נוסיף לשיבולת השועל השלמה שלנו כוס וחצי שקדים טבעיים ונערבב, ונשפוך מעליהם את תערובת הסילאן. נערבב טוב טוב כך שהנוזלים יצפו את כל השיבולות (עוד מישו מתחיל לחשוב ששיבולת שועל שלמה זה יופי של שם ללהקה? לא? טוב).
\
את התערובת הנעימה הזו נעביר אל תבנית תנור גדולה שעליה הנחנו מבעוד מועד נייר אפיה, ונשטח את העסק יפה כך שתהיה שכבה פחותויותר אחידה בגובהה על התבנית. שמתם לב, ואני גאה בכם, שהצימוקים עוד לא נכנסו אל התערובת וזה משום שהצימוקים טעימים כפי שהם ולא זקוקים לאפיה. נוסיף אותם בסוף. נכניס את התבנית לתנור ונאפה ל-25-30 דקות. מדי 10 דקות נפתח את התנור ונערבב מעט את התערובת כך שכל השיבולות תקבלנה שיזוף שווה. אפשר עם מזלג, עדיף עם תרווד שירשתם מסבתא.
לידיעתכם, בערך בשלב זה הבית שלכם יתמלא בריחות כאלה שתעריצו את עצמכם. הגרנולה מוכנה כשהשיבולות זהובות ויפות ופריכות, אתם תראו. אם אתם לא בטוחים אפשר לקחת כמה שיבולות, לצנן קצת כדי לא לחטוף כוויה בלשון ולטעום. כשמוכן נוציא את התבנית ונצנן אותה, אפשר על אדן החלון.
כשתכולת התבנית הצטננה, נגלה שהשיבולות נדבקו זו לזו בזכות הקרמל הסילאני-חמאתי שהכנו. כאן מגיע השלב הנחמד שבו נפורר את הגושים עם הידיים או עם התרווד שירשנו, אפשר לעשות את כל זה ממש על גבי התבנית, ואז נוסיף כוס צימוקים כהים (כי כולנו יודעים שצימוקים כהים טעימים פי כמה מצימוקים בהירים).
נערבב את העסק ונעביר לקופסא אטומה או לצנצנות של קפה שאנחנו אוגרים ללא יכולת להפסיק, לא לפני שננשנש חצי ישר מהתבנית. בימים הקרובים ניקח איתנו שקיות קטנות של גרנולה כדי שכולם יאהבו אותנו ויבקשו מתכון.
כמה הערות לפני המתכון הסופי:
- לא הייתי מנסה להעלים את החמאה לגמרי משום שאפילו מעט ממנה נותן טעם חמאתי לגרנולה (ומדובר בממש מעט חמאה על כמות גדולה של גרנולה). אם אתם מנסים להחליף הכול בשמן ספרו לי איך יצא. הייתי אומרת לטבעונים שביניכם להחליף את החמאה בשמן קוקוס אבל קוקוס הוא האויב ואנחנו לא אוהבים אותו והוא איכסה-פיכסה.
- זה המתכון הכי גמיש בעולם מבחינת תוספות והפחתות. נסו את כל סוגי האגוזים והפירות היבשים שבא לכם להיתקל בהם באמצע גרנולה. אפשר להוסיף גם קצת שומשום ופשתן לתוספת בריאות (רק להיזהר שהשומשום לא ייחרך לפני השיבולת), כלמיני סוגי גרעינים גם ישמחו להצטרף, רק הקפידו להוסיף את הפירות אחרי האפיה ואת מה שדורש קליה קלה לפני האפיה.
- לפעמים הגרנולה מאבדת קצת פריכות. מובן שלי זה לא קרה כי בתוך פחות משבוע חיסלתי את כולה, אבל אם היא ישבה קצת והיא כבר פחות פריכה, קראתי פעם (לא זוכרת איפה, צר לי) שאפשר לתת לה עוד חמש דקות על תבנית תנור ב-170 מעלות והיא תחזור להיות כמו חדשה.
יאללה יאללה, תני מתכון:
גרנולה מופלאה / במקור מהמטבח הבריא של השולחן, המתכון הראשון כאן, דרך אילן ושרון, עם שיפוצים
לקילו גרנולה:
30 גרם חמאה חתוכה לקוביות
1/4 כוס שמן
1/4 כוס סוכר חום כהה (אפשר גם דמררה)
1/4 כוס סילאן
400 גרם (4 כוסות) שיבולת שועל שלמה (לא אינסטנט)
1 ו-1/2 כוסות שקדים שלמים
1 כוס צימוקים כהים
נחמם תנור ל-170 מעלות.
בסיר קטן נניח את החמאה, השמן, הסוכר והסילאן ונערבב על גבי אש נמוכה עד שהחמאה והסוכר נמסים לחלוטין. נסיר מהאש ונניח בצד.
בקערה גדולה נערבב את שיבולת השועל עם השקדים. נוסיף את תערובת הסילאן ונערבב היטב עד שהשיבולת מצופה כולה.
על-גבי תבנית עם נייר אפיה נשטח את התערובת ונכניס לתנור ל-25-30 דקות. מדי עשר דקות נערבב את הגרנולה.
כששיבולת השועל זהובה ופריכה נוציא את התבנית ונצנן את הגרנולה. כשהיא קרה, נשבור ונפורר את גושי שיבולת השועל. נוסיף צימוקים ונערבב. נעביר לצנצנות או לקופסאות אטומות.
עכשיו שיר. גם כי אצלי בראש הם אוכלים גרנולה ביומולדת, וגם כי סופסוף "פינוקיו" עלה לבאנדקאמפ. מזלטוב!
סוכר 