היי חברים,
הרבה זמן לא היה לנו פה סתם מתכון, גוד אולד פאשנד מתכון. אז הנה, לקחתי הפסקה מטרדות היומיום (בכל זאת שבת) כדי לשתף אתכם בגילוי מרעיש ומשמח כל לב מי שמנסה להימנע מחמאה, בין אם זה מסיבות כשרות או בריאות (סליחה טבעונים, יש בבצק הזה ביצים, בהצלחה לכם עם לנסות להחליף אותם עם מי-פשתן).
רציתי לכתוב שאני לא צריכה להכביר בפרטים אודות אהבתי העזה לעוגות שמרים, אבל אז החלטתי שאני דווקא כן צריכה, אז הנה אני מכבירה: עוגות שמרים הן דבר נפלא, במובן המקורי והנשכח של המילה "נפלא". מערבבים חומרים בסיסיים לחלוטין ומתרחש פלא: מה שנראה כמו אבקה גרגירית ותמימה משחרר אוויר כאילו אין מחר, מרים את הבצק למעלה ויוצר בצק כה נהדר. ולא רק זה, כל מי שאופה עוגות שמרים יודע שאין כמו גאוות-אופי-עוגות-שמרים, וכל מי שטועם עוגות שמרים ביתיות יודע שזו העוגה הכי מנחמת שיש, או כמו שאומרים ביידיש, "היימיש".
לא נכחיש שזה היה שבוע שדרש נחמה. כולנו עברנו את מבצע "עמוד-ענן" הארור בדרך כזו או אחרת ובואו לא ניכנס לזה יותר מדי, בכל זאת באנו לאכול, אבל לא פלא שכל השבוע בישלתי ואפיתי ללא הרף. מעבר לריפוי בעיסוק המעולה שהוא בישול (שני קילו קרמבולה מנוקה ופרוסה זו דוגמא טובה לריפוי בעיסוק), ההתעסקות באוכל ובמטבח מחזירה איזו תחושה של בית שפתאום התערערה קצת לנוכח האזעקות.
כמה מילים למי ששמרים קצת מפחידים אותו: אל חשש.
אתם לא צריכים לעשות כמעט כלום. תנו לשמרים לעשות את העבודה. אתם רק צריכים ללוש, או לתת למערבל המעולה שלכם ללוש, אחר כך ללכת לעסקיכם ולתת לבצק לתפוח מאליו, אחר כך לרדד, למלא כאוות נפשכם, לקפל- וזה כבר ממש משחק ילדים, אל תשכחו את השעות שודאי העברתם בללוש פלסטלינה או פליידו ודומיהם רק לפני כמה שנים- לתת לשמרים לעבוד עוד טיפה ואז לתנור, וההצלחה, תחושת הסיפוק והטעם המצוין מובטחים.
המתכון הבסיסי הגיע מכאן, כשנמאס לי לא לאפות ולצרוך עוגות שמרים טובות רק בגלל ההימנעות מחמאה. בצר לי גיגלתי "בצק שמרים על בסיס שמן" וגוגל הביאני הלום, וטוב שכך, כי הבצק שמציעה "מעז יצא מתוק" הטובה משובח ולא נופל במאום מאף בצק שמרים שהכנתי. הבעיה היחידה איתו היא שהוא כל כך טעים וגם לא מתוק מדי, כך שקשה להפסיק לאכול אותו. לנוחיותכם קיצצתי אותו לחצי, משום ששש עוגות שמרים זה המון, אין לי מקום בפריזר, זה בכל זאת עוגה, ויש לי רק שלוש תבניות אינגליש קייק. ערכתי שינויים קלים ממש: כמות המים התמעטה, ואני לא שמה את המלח יחד עם כל המרכיבים בהתחלה כי לימדוני רבותיי שמלח ושמרים לא אוהבים זה את זה, כך שהשמרים צריכים להיטמע בשאר החומרים קודם ורק אז יש להוסיף את המלח.
יאללה יאללה, תני מתכון:
בצק שמרים על בסיס שמן
500 ג' קמח (במתכון המקורי מצויין שאפשר להמיר בקמח מלא ואז להוסיף עוד 1/4 כוס מים- לא ניסיתי)
1 כף שמרים יבשים (יבשים. אני נשבעת בשמם. קונים חבילה גדולה, שמים במקרר, זה מחזיק נצח ולא צריך להתסיס ולא שומדבר)
1/2 כוס סוכר
בין 1/2 ל-1/3 כוס שמן (אף פעם לא הייתי טובה בשברים. מזגו לכוס המדידה שלכם שמן והפסיקו איפשהו בין קו ה-1/2 לקו ה1/3)
2 ביצי חופש
3/4 כוס מים פושרים
קורט מלח
- אל תקשיבו למי שאומר לכם לערבב את כל החומרים יחד, תקשיבו לי! הסדר החכם לעבוד איתו הוא לשים קודם את השמן והביצים ורק אז את הקמח, כך לא תישארו עם קמח דבוק לתחתית המערבל. אם כך, נניח בקערת המערבל לפי הסדר הזה: שמן, ביצים, קמח, שמרים, סוכר. נתחיל לערבל לאט עם וו הלישה. (דרך אגב, אם אין לכם מערבל, עשו את אותו הדבר בקערה רגילה והתחילו ללוש עם הידיים).
- כעת ניצוק את המים לאט לאט. יכול להיות שנזדקק לקצת יותר מים, יכול להיות שפחות, זה תלוי בשלל גורמים כמו הלחות באוויר והקמח. לכן נתחיל עם מעט מים ונוסיף לפי תחושתנו. הבצק צריך להיות קצת דביק בשלב זה אבל לא יותר מדי. אם הוא דביק מדי ואתם חשים שהוספתם יותר מדי מים- אל חשש. אפשר להפסיק את פעולת המערבל, לפזר עוד חצי כפית קמח מעל הבצק ולהפעיל שוב.
- כשהבצק מרגיש כמו בצק נוסיף את המלח ונמשיך לערבל במהירות איטית (אוקסימורון!) 10 דקות. כאמור, אם אין מערבל, עושים בדיוק את אותו הדבר רק עם הידיים ומבקשים מפילנטרופ כלשהו שיקנה לכם מערבל.
- כעת נשים ממש מעט שמן על הידיים ונשמן את הבצק סביב סביב. נחזיר את הבצק המשומן לקערה, נכסה את הקערה באופן רופף בשקית ניילון או נפרוס מעליה מגבת נקיה ונניח אותה בסביבה חמימה לשעתיים. אם חם בחוץ אפשר להשאיר על השיש, אם יש לכם חלון עם שמש עדיף לשים שם. אפשר גם להשאיר ללילה שלם במקרר.
- הקסם התרחש, הבצק תפח, הידד! נחלק את הבצק לשלושה כדורים שווים, פחות או יותר, בגודלם. נפנה את השיש, נוודא שהוא נקי ויבש, נפרוש עליו נייר אפיה כי יהיה הרבה יותר קל להרים אחר כך את הבצק מנייר אפיה ולא מהשיש, ונקמח קלות את המשטח, את הבצק ואת המערוך.
- יש סיבה שאין כאן תמונות. בשלב הזה כדור הבצק שלכם אמור להפוך למלבן. אם אתם אני, הוא יהפוך למשהו בין אליפסה למלבן, ותנו לי להגיד לכם, זה ממש בסדר. זה יוצא טעים, זה גם יצא בסוף יפה, וזה ברוח הוואבי-סאבי: יופי טבעי שהוא בר-חלוף (כי תכף נאכל אותו) ואינו מושלם. בכל מקרה כדאי שהבצק הבלתי מושלם שלנו יהיה בעובי של כ-3 מילימטר.
- מעבירים את המלבן-אליפסה שלנו למשטח אחר- לי נוח להניח אותו על קרש חיתוך- וממשיכים לשטח את שאר הכדורים.
- כעת למילוי: נמרח את המילוי הנבחר (מיד נגיע לרעיונות למילויים שונים), נגלגל את הבצק לנקניק ארוך. בעזרת סכין נחצה את הבצק לאורך ואת שני החצאים נחבר בבסיסם ונכרוך אותם זה סביב זה, כמו בורג. את זה אנחנו עושים גם כי זה יפה וגם כי ככה יש יותר מילוי בכל ביס. את התוצר היפה שלנו נעביר לתבנית אינגליש קייק משומנת ממש קלות. נחזור על הפעולה עם שני כדורי הבצק הנוספים.
- את שלושת העוגות נניח לתפיחה נוספת של עוד חצי שעה עם מגבת או ניילון, ובינתיים נחמם את התנור ל-180 מעלות.
- משעברה מחצית השעה נכניס את העוגות לתנור ל-20-25 דקות, נבדוק אחרי 20 ויכול להיות שנזדקק לעוד כמה דקות. העוגות צריכות להיות קצת יותר מזהובות, כמעט שחומות. כמו כן, זה זמן טוב להתעלף מהריח של עוגות השמרים שיצרנו במו-ידינו. כן כן.
באשר למילויים, אתם יכולים לעשות ככל העולה על רוחכם. הנה כמה רעיונות שנוסו אצלי בהצלחה:
- חמאת בוטנים טבעית (כזו שהרכיב היחיד בה הוא בוטנים) ושוקולד מריר קצוץ
- תערובת של קינמון, קקאו וסוכר, אגוזים קצוצים מעל
- אם אתם מוצאים, יש ממרח בשם נוצ'לה שמיוצר במוזיאון המרציפן. זה כמו נוטלה אבל עם שקדים במקום אגוזים וזה טעים. אפשר למרוח את הנוצ'לה (ואפשר גם נוטלה, בעצם) ולפזר מעליו כל אחד או יותר מהתוספות הללו: שוקולד מריר, שוקולד לבן, שקדים קצוצים, אגוזים קצוצים, פולי קקאו גרוסים.
- ריבה אדומה טובה ואגוזים קצוצים
העוגות הללו קופאות מעולה, ומה שלא מקפיאים כדאי לאטום היטב. אם טיפה התייבש- אפשר לשים פרוסה ל-20 שניות במיקרו והיא כמו חדשה.
גאה בכם. שיר מתוק לפני פיזור.
סוכר 