RSS

תגית: עוגיות

כדורי מוקה-אגוזים, כשבאמת אכפת לך

היי חברים,

איטס בין א וייל, כמו שאומרים ביידיש (לאחרונה אני נהנית להגיד "כמו שאומרים ביידיש". זה הולך עם כל דבר, כמו שאומרים ביידיש). כמובן שאני עדיין סובלת מרגשות אשם איומים על זה שאני בכלל כותבת משהו שאינו קשור בדרך כזו או אחרת לתיזה שלי, כך שנעשה את זה מהיר, קצר ובלי כאבים עד כמה שניתן ולפיכך גם ללא תמונות של שלבי ההכנה לעת עתה, אולי אוסיף בהמשך.

העוגיות הללו מקורן באחת האופות היותר מהוללות במשפחה שלי, דודה לינדה. יש לה ידי זהב ויכולת מופלאה לאיתור מתכונים שהם גם מיוחדים וגם טעימים (בראוניז מנטה עוד בשנות ה-80, רבותיי) והיא גם האחראית הראשית לעוגות בת-מצווה מקוריות במשפחה. היה זה בסוכות כלשהו, אני חושבת שאי-שם באמצע התיכון, שטעמנו את העוגיות האלה בסוכה של דודה לינדה. דרשתי את המתכון ומאז אנחנו לא נפרדים.

לכל אחד יש את ה- go to עוגיות שמכינים כשרוצים קלאסיקה, אפילו לי שמנסה לגוון ולנסות מתכונים חדשים כי הזמן שלנו פה פשוט קצר מדי. אבל כשאני צריכה להכין למישהו שאני אוהבת, או למישהו שאכפת לי ממנו וכשאני רוצה שיטעמו וידרשו מתכון- אלה ללא ספק העוגיות לפנות אליהן. חוצמזה- גם ממש קל להכין אותן. המתכון המקורי של דודה לינדה דרש מרגרינה שהסבתי לחמאה (ניסיתי גם עם שמן פעם, הן יצאו מאוד מאוד מתפוררות, אבל אם אתם לא מתכוונים לשנע אותן לשומקום זה לגמרי בסדר), ערבוב של כל המרכיבים וזהו. ערבוב בידיים לוקח קצת זמן ועושה את העבודה. עיבוד במג'ימיקס הולך מאוד מהר אבל מניב תוצאה קצת נוקשה מדי לטעמי והתוצאה הטובה ביותר נמדדה כשעיבדתי חמאה וקמח במיקסר והוספתי לאט לאט את שאר החומרים. אם כך- נסו בבלנדר או ערבבו ידנית בקערה גדולה. כמו כן, ניסיתי להחליף חלק מאגוזי המלך באגוזי לוז, יצא פאנסי, אבל באמת שזה יותר טעים פשוט עם אגוזי מלך.

עכשיו, אמרתי משו קודם על להביא את המתכון הזה לאנשים שאכפת לך מהם. ערימת העוגיות שיצאה מהתנור אתמול מתחלקת לשניים: החלק הראשון הולך עוד מעט לצוות המופלא שעבד איתי עד לא מזמן, צוות של אנשים חכמים, מוכשרים, מצחיקים וכיפיים, שאני כל כך מצטערת שלא אוכל לקחת איתי הלאה, אל העבודה שאני מתחילה ביום ראשון. החלק השני ילקח למאהל בגן הקווקזים בלוינסקי.

אני לא יכולה שלא לכתוב כמה מילים על המאבק הכל-כך חשוב שמתנהל עכשיו. אני לא חושבת שזה משנה אם גרים בתל-אביב או בקרית-גת. הפערים בין כמה שאנחנו מרוויחים לכמה שאנחנו מוציאים על המחיה הכי בסיסית, בין המשכורת שלנו לבין המשכורת של מי שיושב כמה דרגות מעלינו, הם בלתי נתפסים וגם לא צריך לתפוס אותם. צריך לצאת ולמחות, צריך להראות למנהיגים שלנו- בין אם אנחנו מסכימים עם דעותיהם הבטחוניות ובין אם לא- שבזמן שהם מבזבזים הון עתק על נסיעות לחו"ל ומקדמים את מי שהם חפצים ביקרו, אנחנו, רוב האנשים במדינה, נאבקים לחיות פה. אתם לא חייבים להסכים איתי (טוב, אתם כן, אני בחורה קיצונית) אבל יש לי בקשה: גם אם אתם חושבים שכל המאבק הזה שייך לערימת מפונקים תל אביביים, עשו לי טובה, לכו אל המאהל הקרוב למקום מגוריכם (מה אתם יודעים, יש גם מחוץ לתל אביב, יש אפילו בדימונה) ודברו עם האנשים. זה המקום לדבר, להביע דעה, לנהל ויכוחים אינטיליגנטיים ובאמת באמת לשמוע את האחר. בסדר? בסדר.

והמאבק בלוינסקי, רק שתדעו, הוא חשוב במיוחד. משום שהאנשים שם לא רק נאבקים להקטנת הפער הזה, הם גם צריכים לנסות לבטל שנים של הזנחה. שנים של דחיקה לשוליים, מר חולדאי. אז כדורי המוקה-אגוזים שלי אולי לא יעזרו הרבה, אבל גם לעשות טוב למישהו זה חשוב ואלה בדיוק העוגיות המתאימות לצורך העניין.

יאללה, יאללה, תני מתכון

כדורי מוקה-אגוזים מכווני-מטרה

לכ-40 כדורים

200 ג' חמאה קרה בקוביות

1/2 כוס סוכר

2 כפיות ת. וניל או 1 כפית מחית וניל

2 כפיות קפה נמס

1/4 כוס קקאו

1/2 כפית מלח

1 ו-3/4 כוסות קמח

2 כוסות אגוזי מלך קצוצים

לפידור: אבקת סוכר

מחממים תנור ל-170 מעלות.

אם אתם הולכים על שיטת הסטודנטים: מערבבים את כל החומרים (חוץ מאבקת הסוכר, כתבתי "לפידור", נו) בידיים.

אם יש לכם מיקסר: שמים בקערה קמח וחמאה ומערבלים עם וו הגיטרה. כשהחמאה מתחילה להפוך לפירורים מוסיפים את כל החומרים היבשים. כשהתערובת נראית כמו משהו שצריך להיות בתוך אדניה עם גרניום מבצבץ מתוכה- מוסיפים את הוניל. התערובת תתחיל להתגבש. עוצרים את המיקסר, מערבבים פנימה את האגוזים.

בשלב זה, בשני המקרים, יש לכם בצק עוגיות יבש במידת מה. הרטיבו מעט את הידיים וצרו כדורים קטנים, בערך בגודל אגוזי מלך. הניחו על-גבי תבנית עם נייר אפיה. לא צריך לשמור על רווחים גדולים, הכדורים ישארו באותו גודל בדיוק, לכן גם כדאי לעשות אותם יפים.

אופים כ-12 דקות, כשהן מקבלות צבע אטום, ומצננים על גבי רשת.

לפני שמביאים אותם למי שאכפת לכם ממנו- פזרו אבקת סוכר.

 

 
4 תגובות

פורסם ע"י ב- אוגוסט 5, 2011 ב- אקטיביזם, עוגיות

 

תגים: , , , , , ,

עוגיות עוגיות

עוגיות עוגיות

יאללה, הפסקה לצורך משו מתוק וחזרנו לכתוב. כן?

כן. ובכן, זו לא טעות וזו לא כפילות מיותרת, אנחנו מכינים היום עוגיות עוגיות. עוגיות עוגיות הן עוגיות שמכילות בתוכן עוד עוגיות. ומאחר וזה לא מספיק מרגש, הוספנו להן גם תועפות שוקולד מריר טוב.

נתקלתי במתכון הזה, כמה מפתיע, בבלוג אמריקאי בשם "Lovin' From the Oven" ומיד סימנתיו לשימוש עתידי (או, אם אתם מתעקשים, הכנסתי אותו לטבלת המתכונים האו-סי-דיסטית שלי, בת חמישים וחמשת העמודים נכון להיום). שם הוא נקרא "Chocolate Chip Oreo Cookies", אבל לאחר ניסיון להכין אותו כמוה ועוד נסיונות להכין אותו כמוני, הגעתי לתוצאה המושלמת ולשם המושלם: עוגיות עוגיות.

אם כך, ניגש להכנות:

נתחיל בלהוציא 115 ג' חמאה מהמקרר לריכוך. לאחר מכן נחמם את התנור ל-180 מעלות.

במתכון המקורי משתמשים בכוס שוקולד צ'יפס, אבל אנחנו מתקמצנים על הכסף שלנו וגם מעדיפים שוקולד יותר טעים, כך שנקצוץ לנו שוקולד מריר בעל לפחות 60% מוצקי קקאו לגושים יפים.

חשוב לא לקצוץ קטן מדי, כדי שהשוקולד לא יטמע לגמרי בתערובת העוגיות אלא יורגש בפני עצמו. בקיצור, אנחנו רוצים שיהיו לנו צ'אנקס בעוגיות.

השלב השני והכיפי להפליא הוא זה שבו אנחנו מועכים אוריאוז. מאחר והן מגיעות, חמודות שכמותן, באריזות של ארבע עוגיות, אין באמת סיבה להשתמש באחת עשרה עוגיות כמו במתכון המקורי. הגדילו נא ראש והשתמשו בשתים עשרה! ככה גם יותר כיף למעוך אותן בלי להוציא אותן מהאריזה. פשוט מכים בהן בעזרת קת הסכין (או, אם הסכין שלכם לא מהממת כשלי, אפשר עם מערוך או עם פטיש שניצלים). שוב, לא יותר מדי, אנחנו רוצים צ'אנקס ולא פירורים.

עד כאן שלב ההכנות.

נניח בקערת המערבל את החמאה שהתרככה, ארבע כפות סוכר לבן וארבע כפות סוכר חום (היא משתמשת בדמררה, אני בחום כהה. יש לו טעם של טופי). נערבל היטב עד שהתערובת קרמית ובהירה. אני לא יכולה לספר לכם כמה פעמים קראתי את התיאור הזה של ערבול חמאה וסוכר לתערובת קרמית ובהירה, אבל אני יכולה לספר לכם שהפנמתי את זה רק לאחרונה. צריך לערבל המון, המון זמן עד שזה קורה. אנחנו מדברים על ערבול של כמה דקות, עצירה לצורך ניגוב השוליים בעזרת מרית ושוב ערבול של כמה דקות וכן הלאה, כי זה מה שיתן לעוגיות את המרקם המושלם שלהן.

אתם רואים? אפילו כשחשבתי שזה מוכן, המרית הראתה עוד כמה גושישי חמאה שצריכים להתערבל להם. ערבלו נא, אם כן, אנשים טובים. ערבלו.

לכשתחושו כי הגיעה העת להמשיך הלאה, הוסיפו ביצה ווניל. לאחרונה גיליתי את הפלא המכונה מחית וניל ומאז אני משתמשת בה במקום וניל. במידה וגם אתם ראיתם את האור– הוסיפו חצי כפית מחית. אם לא, כפית תמצית וניל טובה תעשה את העבודה.

בקערה אחרת, יבשה בבקשה, מערבבים קמח, מלח וסודה לאפיה. מוסיפים את הקמח לתערובת החמאה אגב ערבול איטי ומערבבים מעט.

חשוב לערבל מעט כי משלב הוספת הקמח כל ערבוב מיותר יהרוס את המרקם שהשגנו בעמל רב בערבול החמאה ויוביל למרקם קשה. מאחר ובין כה וכה נערבב עוד קצת לאחר שנוסיף את השוקולד והעוגיות, לא צריך לערבב ממש עד הסוף וזה בסדר אם הקמח לא יטמע לחלוטין בבצק.

כעת נוסיף את השוקולד שקצצנו ואת האוריאוז החבוטים ונערבב, כאמור, לא הרבה.

זהו. התערובת מוכנה.

צרים כדורים. ניסיתי להכין קטנים, ניסיתי להכין גדולים. ניסיתי לאפות קצת יותר ולראות איך הן כשהן פריכות (או: השארתי אותן בטעות קצת יותר מדי בתנור, תלוי איך מסתכלים על זה), ניסיתי לאפות פחות ולראות איך הן כשהן רכות. המסקנה: גדולות ורכות. אבל אתם מכירים את עצמכם יותר ממני. אם נפשכם חפצה בעוגיות פריכות, נסו קטנות ופריכות- פשוט אפו אותן קצת יותר.

לעוגיות קטנות צרו כדורים בגודל כרוב ניצנים. לעוגיות גדולות- לכו על כדורי פינג פונג. הניחו על תבנית מכוסה בנייר אפיה, והשאירו מרווחי-מה בין כדור לכדור, שכן העוגיות מתפשטות קצת.

אופים עשר דקות לעוגיות רכות, או קצת יותר לפריכות ושזופות. אם אתם כמהים לקצת רכות, הן צריכות להיראות לא מוכנות ויציבות רק בשוליים. מחכים כמה דקות לפני שמתחילים לאכול, אלא אם כן אתם בסדר עם כוויות בלשון ועוגיות מפורקות לגורמים. אם אתם רוצים תהילה, הביאו אותן לחברים/עבודה/שכנים.

יאללה יאללה, תני מתכון

עוגיות עוגיות- המקור מכאן, עם שינויים והתאמות שלי, כמו שעוגיו.נט נוהגת לומר.

115 ג' חמאה רכה

4 כפות סוכר לבן

4 כפות סוכר חום

1 ביצה

1 כפית תמצית וניל או 1/2 כפית מחית וניל

1 ו-1/4 כוסות קמח (180 ג')

1/2 כפית סודה לאפיה

1/2 כפית מלח

12 עוגיות אוריאו שבורות לחתיכות

1 כוס שוקולד מריר קצוץ (140 ג')

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מקציפים חמאה ושני סוגי סוכר לתערובת קרמית ובהירה. מוסיפים ביצה ווניל ומערבלים לתערובת אחידה.

בקערה יבשה מערבבים קמח, סודה ומלח. מוסיפים בהדרגה אגב ערבול איטי את תערובת הקמח לתערובת החמאה. מערבלים מעט. מוסיפים את האוריאו והשוקולד ומערבבים מעט בעזרת מרית.

יוצרים כדורים בגודל הרצוי ומניחים על גבי תבנית עם נייר אפיה. משאירים רווחים של כשני סנטימטר בין כדור לכדור.

אופים עשר דקות או עד שהשוליים יציבים.

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 10, 2011 ב- מתכוני שוקולד, עוגיות

 

תגים: , , ,