RSS

קטגוריה: מדריכים

מסע בעקבות הקינוחים השווים של תל אביב

אני יודעת, אני יודעת, מלא זמן לא עדכנתי את הבלוג, אבל אני לא רואה דרך שווה יותר להעיר אותו מתרדמתו מזה: יום המתוקים הגדול של עדן וציפי ברחבי תל אביב, שבעקבות סימני המצוקה של הגוף האנושי הפך ליום המתוקים הבינוני בגודלו של עדן וציפי ברחבי תל אביב, ועדיין. ובכן, אחרי שאחד הימים הכי כיפיים שהיו לנו בפריז באביב הקודם היה יום שבו עברנו מפטיסרי לפטיסרי בחיפוש אחר קינוחים שווים, עדן הכריז שהשנה, לכבוד יום הולדתו, הוא מבקש לעשות משהו דומה בתל אביב.

לפיכך, שינסתי מקלדת והתחלתי לעשות תחקיר. היו כמה מקומות שהיה ברור לי שחייבים להגיע אליהם (דלאל) וכמה קינוחים שידעתי שחייבים להגיע אליהם (קראק פאי בקפה 48), ובנוסף אליהם ליקטתי פיסות אינפורמציה, נעזרתי בחברים, פתחתי קובץ אקסל (אני בחורה רצינית. לפעמים.) ובעקבותיו התחלנו לתכנן מסלול. בסופו של דבר לא הצלחנו להגיע להכל, כמובן, אבל אני כאן לשירותכם, ובנוסף ללייבטוויטינג במהלך היום, אני מציגה בפניכם את הפוסט עם כל המקומות והקינוחים פלוס מה שלא הספקנו, ואתם מתבקשים, כמובן, לספר לי לאן הייתם הולכים במקומנו, כי, אתם יודעים, צריך ליהנות כל עוד אפשר.

לפני שמתחילים, הערה לסדר: בפריז אכלנו אמנם קינוחים מדהימים ממש, אבל עד הצהריים רציתי למות. עדן, לעומתי, היה יכול להמשיך לעוד כמה מקומות. כדי שזה לא יקרה שוב החלטתי רק לטעום מכל קינוח קצת ולהשאיר לו את השאר, כך ששנינו רצינו למות בערך באותו שלב. לתשומת לבכם.

קדימה, מתחילים:

פיננסייה

אם כך, את היום פתחנו ב- Carême– פטיסרי בסגנון צרפתי שמתחבא בין המוסכים של נחלת יצחק. לא הגענו עם המלצה מסוימת לאיזה קינוח לבחור והלכנו עם הלב והמלצת העובדות במקום: פיננסייר פירות יער (28 ש"ח). את הפיננסייר (שנקרא כך משום שהיה אהוד על בנקאים באזור מסוים בפריז, או משו כזה, כך מורה לי זכרוני המשובש) אני מכירה בדרך כלל בגרסה קצת יותר אוורירית ובלי קישוטים, אבל במקרה הזה הוא הגיע על-גבי תחתית פריכה ועשירה ולווה בקרם פירות יער, מרנג, תותים ואוכמניות. היה טעים, אבל לא מלהיב במיוחד ובפעם הבאה אולי נלך על אקלייר או משהו שוקולדי. בכל מקרה הקינוחים נראים טוב ושווה להגיע לשם.
Carême, מעבר יבוק 5, תל אביב, שעות פתיחה: 7:30-24:00

רביבה וסיליה

משם המשכנו לרביבה וסיליה. התכנון שלנו היה לפעול לפי ההמלצות ולאכול מאפה מרציפן, אבל הוא נגמר. מאחר והמקרונים שלהן אמורים להיות מהטובים בארץ, החלטנו ללכת על זה: בחרנו שלושה מקרונים (שלושה ש"ח ליחידה) ושלוש מרמלדות (שני ש"ח ליחידה). מקרון הקסיס, הסגול, היה נפלא ולא נפל מהטובים ביותר שטעמנו בפריז. הפיסטוק היה פחות מסעיר והאשכולית האדומה לא הפילה אותנו. במרמלדות, כולן מתפוצצות מטעמים, בחרנו אחד מכל טעם שהיה: פירות יער, פסיפלורה ומשמש. תיקו בין המשמש לפירות יער, כשאני נוטה למשמש. יש לציין שכאן לא התאפקנו ורכשנו פלוט קטן של זיתים וגבינה. בכל זאת, בוקר, והדברים שהיחידים שאכלנו היו סוכר ופירות.
רביבה וסיליה, הארבעה 24, תל אביב (יש גם את מסעדת האם ברמת השרון ועוד סניף במתחם G), שעות פתיחה: 7:00-19:00

פינאט

חצינו את הכביש, צעדנו במרץ (סוכר וכו') והגענו למתחם שרונה. המתחם, בשלב זה, עוד במצב חצי אפוי. הרבה בניה באזור, הרבה מקומות עוד לא לגמרי פתוחים, השילוט מאוד לא ברור ולקח לנו זמן למצוא, אבל היה שווה את זה לגמרי. מתחת למסעדת וילהלמינה שוכן הבוטיק של אורן בקר. יורדים במדרגות ונכנסים למערה (לכן התאורה המפוקפקת בתמונה) ואז מגיע החלק הקשה: הויטרינה בבוטיק מלאה בדברים שרצינו לטעום. ראוי לציין גם שבעוד שבהרבה מקומות מסוג זה כל הויטרינה מלאה בגוונים של שוקולד ווניל, מקסימום איזה תות ופיסטוק, נראה שאורן בקר לא בוחל בצבעי מאכל. גם אם הקונוטציה של צבעי מאכל לא בהכרח חיובית, אי אפשר שלא לחייך כשבויטרינה שלו מוצאים קינוחים ורדרדים, צהבהבים וסגולים, בסך הכול אנחנו מגיעים למקומות כאלה כדי להיות קצת ילדים שוב, והמקום הזה מצליח לגמרי להשיב אותנו לכמיהה הילדותית למתוק. העובדת הנחמדה מאוד עזרה לנו להגיע להחלטה, ואחרי גמר מותח בין קרואסון שקדים ופטל שנראה אגדי לבין קינוח בשם פינאט – החלטנו על הפינאט (34 ש"ח), מדובר במוס שוקולד חלב שבתוכו מסתתר קרמל מלוח עם בוטנים. הו, אלי. זה היה נפלא, ובהחלט המנצח הגדול של היום. נחזור, גם אם שרונה עושה רושם של רמת השרון ב', נחזור.
הבוטיק של אורן בקר, דוד אלעזר 24, מתחם שרונה, תל אביב, פתוח 24 שעות ביממה

קרדינל

פנינו בקפלן שמאלה, הלכנו לאבן גבירול ועצרנו בקרדינל של השוקולטייר אלי טראב. היינו צנועים והסתפקנו בפרלין אחד של שוקולד חלב ואחד של מריר (9 ש"ח לשניהם). בחרנו במריר עם קרם מנטה שבדיוק יצא מהתבנית ובפרלין שוקולד חלב עם חליטת ורדים. השוקולד עצמו היה מעולה בשני המקרים, מהמילויים לא נפלנו, בעיקר מהורדים, טעם שתמיד מועד לפורענות בגלל החשש לטעם-מטהר-אוויר.
קרדינל, אבן גבירול 60, תל אביב, שעות פתיחה: 9:30-21:00

מאפין תפוז

משם המשכנו קצת ועצרנו בבראסרי. אמנם הקינוחים מגיעים מהבייקרי, אבל הוא היה מלא וגם יותר נחמד לשבת בבראסרי, כך שאנחנו כנראה בני האנוש היחידים שיצאו אי-פעם מהבראסרי עם חשבון של 12 ש"ח. מטרתנו המקורית היתה פאי לימון, אבל בשעה זו של הבוקר הוא עוד לא הוגש, כך שנאלצנו, מסכנים שכמונו, לאכול משהו שכבר אכלנו בעבר וידענו כמה הוא טעים: מאפין תפוז. מדובר במאפה באמת מעולה, תפוזי וניחוחי ורך, מצד שני, 12 ש"ח למאפין זה לא מעט.
בראסרי, אבן גבירול 70, תל אביב, פתוח 24 שעות ביממה

רוקי רואד

התלבטנו אם זה הזמן לעשות הפסקה, אבל הרגשנו שאנחנו עוד בסדר, חצינו את הכיכר והלכנו על שדרות בן גוריון עד לדיזנגוף, פנינו ימינה והגענו לנולה בייקרי (סורי, לא מוצאת אתר). את הרעיון ואת העיצוב אני ממש אוהבת, מאפיה אמריקאית הארדקור, בצבעי פסטל וריח כבד ונפלא של שוקולד וקרמל. כבר אכלנו שם פעם ארוחת בוקר (שהייתה בסדר, ציפינו ליותר), ויצא לנו כמה פעמים למות מערגה לעוגיות החתונה המקסיקניות שלהם, ליום ההולדת של עצמי רכשתי Mud Pie שהיה מעולה, והפעם עדן בחר מהויטרינה Rocky Road in a Jar או במבטא ישראלי, רוקי רוד אין א ג'אר (28 ש"ח). רוקי רואד, למקרה שסוכר אמריקני לא זורם בעורקיכם, הוא חטיף שוקולד חלב ומרשמלו, שאפשר למצוא גם בצורת גלידה עם שוקולד חלב ומרשמלו. במקרה של נולה, קיבלנו שכבות של קצפת עם בראוניז, פקאנים ומיני-מרשמלו. אני לא ממש בקטע של מרשמלו, אבל הבראוניז עם הקצפת והפקאנים היו טעימים ועדן אהב את העסק בשלמותו. למרבה הצער, לא הצלחנו לאכול את כל הצנצנת, אבל רק משום שחשנו שזה יותר מדי קצפת לשלב זה של היום.
נולה אמריקן בייקרי, דיזנגוף 197, תל אביב, שעות פתיחה: 7:30-22:00

גלידה בפיתה

כאן הגענו לשלב הקינוח המטורף. פשוט היינו חייבים לטעום את הגלידה בפיתה של אייל שני. בסניף השני של המזנון, זה שנמצא מול גן מאיר (שוב, אין אתר), אייל שני מגיש לקינוח קצה של פיתה עם גלידה שהוא מכין בעצמו ממסטיק, לא החומר הלעיס, אלא המקור, אלת המסטיק. ב-5 ש"ח קיבלנו מה שנהוג לכנות בעגת המזנון שורה, הקצה של הפיתה, שבתחתיתה התחבאו בננות מקורמלות ומעליה גלידת המסטיק. טעימה מהגלידה גרמה לנו לעשות פרצוף, היא לא מה שמצפים מגלידה אלא, אמממ, מה שמצפים משֹיח. אין דרך נעימה לומר זאת, יש לה טעם ברור של שרף. מצד שני, כשלקחנו ביס רציני, קצת פיתה, קצת בננות וקצת גלידה, חל שיפור משמעותי. לא יודעת אם ננסה את זה שוב, אבל לחובבי קינוחי האקסטרים מדובר בחובה.
מזנון, קינג ג'ורג' 30, 12:00-24:00

אוקיי, כאן עשינו הפסקה לצרכי אוכל אמיתי, זה היה מיותר לגמרי (גם כי זה תפס מקום של מתוקים וגם כי לא היה משהו. אם אתם אוכלים אוכל פרסי, העדיפו תמיד את סלימי וותרו על כורש הגדול, או מה שהיה פעם חאפז). הלכנו הביתה והתעלפנו לשעה.

פרח לימון

יצאנו שוב אל הדרך בכוחות מחודשים. או לפחות כך חשבנו. בכל מקרה, אמנם מדובר בספיישל, אבל נראה שהוא מככב בטוטו מזה זמן-מה, כי אמרו לנו שאנחנו חייבים לאכול בטוטו סנט אונורה או פרח לימון. אז הלכנו על פרח לימון (48 ש"ח). כל הכבוד לנו על הבחירה המשובחת. בפרח לימון יש קרם לימון, קרם מסקרפונה, קראמבל חמאתי עם שברי פולי קקאו, פטל שחור, קולי פירות יער וגם קצת אמנון ותמר, כי למה לא בעצם. בשלב מסוים עדן אמר שאם הוא ממשיך לאכול, הסיכוי שנצליח לאכול עוד קינוח אחר כך שואף לאפס. מצד שני, קינוח שעולה כמעט 50 ש"ח זה לא משהו שאפשר להשאיר בצלחת. מה גם שהוא היה נפלא, נפלא. אם כך, בשיתוף פעולה אכלנו אותו עד הסוף. היה קשה אבל מישהו היה חייב לעשות את זה.
טוטו, ברקוביץ 4, תל אביב, 12:30-24:00

זהו, בשלב זה הכרנו במגבלנותינו ופרשנו, אבל נשארו עוד לא מעט מקומות ברשימה שלנו שחייבים לחזור אליהם מתישהו, והנה הם, לרווחת הציבור:

  1. קראק פאי בקפה 48
  2. דלאל-הקונדיטוריה
  3. ואפל בלגי בחגיגה של בבט (אין אתר, אבל מדובר במוסד שבירושלים הייתי בת-בית בו. הבעלים עברה לתל אביב וכעת היא מכינה את הופל המעולה בתבל ואת השוקו חם שלה בנחלת יצחק, חפץ חיים 8)
  4. כנאפה לשניים ביפו-תל אביב
  5. משהו מהספיישלים באונאמי
  6. ביצת פברז'ה במול ים (ואם כבר אתם מוכנים להוציא מלאנתלפים שקל על קינוח, אני משערת שגם לכתית יש מה להציע)
  7. פאי תפוחים עם רוטב בייליז או מוס שוקולד בכוס של חצי פיינט במולי בלומס
  8. פחות או יותר כל הקינוחים בהרברט סמואל

 

מודעות פרסומת
 
8 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 3, 2014 ב- Uncategorized, מדריכים

 

תגים: , , ,

יד אליהו- המדריך ה(כמעט) שלם למתחיל

כמי שהתחילה כעת את שנתה השלישית בשכונה ומצאה את עצמה מייעצת פה ושם למצטרפים חדשים, חשבתי שיהיה נחמד לרכז את כל העצות שהייתי שמחה לקרוא בעצמי כשעברנו לגור ביד אליהו.

ההתחלה לא הייתה קלה, בטח שלא למי שעבר הישר ממרכז העיר אל השכונה היחסית מנומנמת הזו, שבה לא ידענו איפה אפשר לקנות בן אנד ג'ריז אחרי 20:30, מה זה כל האוטובוסים המוזרים האלה בלה-גארדיה או איפה לכל הרוחות יש איזה בית קפה נחמד לשבת בו. המצב, למרבה המזל, הלך והשתפר ואני שמחה על ההזדמנות לחלוק אותו עם באי השכונה. ובכל זאת, חייבים להודות שיש בה קסם, ביד אליהו. איפה בתל אביב תוכל כלבתכם לרדוף אחרי תרנגולות סוררות? אז הייתי סקפטית, אבל עכשיו אני מאמינה! יד אליהו רוקס!

אם כן, אני שמה את זה פה אבל זה לגמרי פתוח לשינויים- קחו בחשבון שמדובר בשכונה גדולה שאני מכירה מטבע הדברים בעיקר את חלקה הצפון-מזרחי, ז'תומרת זה שקרוב ליצחק שדה ולמשה דיין, כמו כן, אני יודעת מה מעניין אותי ולא מה מעניין אתכם, וזו רק ההתחלה. אשמח לכמה שיותר הערות, המלצות ותוספות. לצורך העניין אפשר לפתוח את קובץ הגוגלדוק האינטראקטיבי הזה ולהוסיף בעצמכם מה שתרצו- או, אם אין לכם ג'ימייל או שגוגל מפחידה אתכם-  אפשר לכתוב לי כאן הערה ואוסיף בעצמי את האינפורמציה כאן ובגוגלדוק. אתם מוזמנים להוסיף, להמליץ, להעיר ולהאיר כאוות נפשכם, כמה שיותר יותר טוב. איזו אינפורמציה חסרה לכם? אילו דברים היו חסרים לכם כשהגעתם ולקח לכם זמן לגלות? בבקשה שתפו אותנו, אתם מוזמנים לחלוק אותו גם עם שאר תושבי השכונה שאתם מכירים.

שימו לב, חברות וחברים, שקיימת קבוצת פייסבוק פעילה ושוקקת שמתעדכנת תדיר, "יד אליהו- קהילה יוצרת מציאות".

כמו כן- מפת גוגל מפורטת כאן, הידד!

 

קניות

מכולת- ממש אין בעיה למצוא ביד-אליהו מכולות קטנות ונחמדות, אני בטוחה שיש לכם אחת כזו ממש קרוב לבית, ואולי היא אפילו פתוחה עד 20:30! אנחנו קונים במכולת דודו את יעקב ברחוב הפלמ"ח 30, יש שם ירקות ופירות מוצלחים יחסית והם אופים שם בעצמם לחמים ולחמניות. יפית מוסיפה שיש מכולת במצודת בית"ר פינת לוחמי גליפולי שפתוחה עד 23:30, מה טוב. שרי מספרת על מכולת שכונתית, קטנה ובסיסית בשדרות המעפילים שפתוחה עד 19:00, ומולה יש ירקן לא רע. דניאל מספר: "בתוך בית גיל הזהב הייתה פעם מעדניה רוסית נחבאת אל הכלים במעבר שבין הרחוב לכניסה לספרייה לעיוורים. יתכן שהיא עדיין שם, לא הייתי שם הרבה זמן, אבל הזוג שהפעיל אותה היה נחמד מאוד." ואני מוסיפה שכן, היא עדיין שם. חנה מספרת על כמה מכולות וקיוסק במרכז המסחרי של הנגבה-הגיבור האלמוני ועל עוד מכולת נחמדה שנמצאת מול הקופ"ח ברחוב דימונה, שיוצא משדרות יד לבנים. המכולת פתוחה עד 21:30. מה טוב!

שלנו- הקואופורטיב בביצרון- בתחילת 2014 התחדשנו בספק-מכולת ספק-סופר קטן בשדרות ההשכלה 9, בצד הקרוב יחסית ליצחק שדה, "שלנו", מבית הקואופורטיב "שלנו". לא חייבים בשום אופן להיות חברי הקואופורטיב כדי לקנות שם, וכדאי לקנות כי הם מבטיחים העסקה הוגנת לכל העובדים שלהם, שזה בודאי יותר טוב מכל רשתות השיווק. אל תצפו לסופר ענק אלא למכולת משודרגת או לכלבו, לא תמצאו שם הכול, אבל על המדפים יש שילוב של מוצרים מיצרנים גדולים ומוכרים לצד יצרנים בינוניים וקטנים, כך שיש מגוון של מוצרים שאין במקומות אחרים. למשל, שמחנו ממש למצוא לצד הגבינות של תנובה את המוצרים של "יוגבי העמקים" (לבנה מעולה, קרם פרש טו דיי פור). שימו לב שכדאי לבוא עם תיקי בד או שקיות אקולוגיות, כי כל שקית ניילון תעלה לכם 10 אג'.

סופר- אם אתם מעדיפים סופרמרקטים, אני לא מבינה אתכם, אנחנו בעד עסקים קטנים, אבל יש את מגה בול You ליד היכל נוקיה ומגה בעיר ליד המרכז המסחרי (עוד לא הייתם במרכז המסחרי?! רוצו ללה-גארדיה פינת משה דיין! הזדמנות פז להרגיש שוב כמו בעפולה בשנות ה-80!). יש גם שופרסל דיל אם מצפינים קצת, ביגאל אלון 76.

קניות בשעות הלילה הקטנות- אם חשקה נפשכם בגלידה באמצע הלילה- אין ברירה, חייבים לגשת ל- אמ:פמ ביצחק שדה ליד שונצינו, ובהצלחה עם זה, לא פעם גילינו שקנינו אצלם מוצרי חלב מקולקלים, גלידות שהופשרו והוקפאו בשנית ושלל מצרכים מפוקפקים בטריותם. יש גם מכולת בדרך השלום שפתוחה 24 שעות ביממה ופיצוציה די מאובזרת בבית גיל הזהב, שרי מוסיפה: "פיצוציות באמצע הלילה יש בשפע על דרך ההגנה בשכונת התקווה, אני בדר"כ קופצת לזאת שבכניסה לשוק התקווה, ויש גם אחת שהיא מכולת קטנה שפתוחה 24 שעות קרוב לגשר". אז בעצם יש ברירה.

שוק- הכי טוב, הכי כיף, הכי חוויית קניות- שוק התקווה. מרוב חלקי השכונה אפשר ללכת ברגל, פשוט מגיעים לרחוב יגאל אלון וצועדים דרומה במרץ עד שמגיעים לרח' ההגנה. פונים קצת ימינה, חוצים את הכביש ונהנים מאוד. ממליצה לא לפספס בשוק את "נעמה", חנות תבלינים, קטניות, ממתקים שהיא עולם ומלואו (ובהיעדר חנות טבע רצינית ביד-אליהו אפשר למצוא אצלם די הרבה דבריםאם כי עכשיו יש בתוך ה-You טבע קסטל מרקט), ואם חם לכם ואתם צריכים להתרענן, חפשו את "מרכז הרימונים" של ציון ברח' חנוך 54 (אם הלכתם ברחוב הראשי של השוק ואתם מרגישים שהגעתם לסופו, פנו שמאלה, זה רחוב חנוך), חנות מיצים שמוכרת גם פלודה- משקה ברד פרסי מתוק עם מי ורדים ואיטריות (אל תעשו פרצוף לפני שתטעמו). עוד המלצות: המכולת הרוסית בתחילת השוק, תמיד מוצאים שם דברים מעניינים, ומולה "הסאלוף"- מאפיה תימנית שאפשר לשבת בה ולאכול ג'חנון מעולה, קובנה, סאלוף, חמשוקה ועוד. הם נחמדים ובימי שישי יש שם חפלות מטורפות.  בדרך חזור, אם כבד לכם ואין לכם כוח לצעוד, אפשר לקחת קו 7 שנוסע לאורך יגאל אלון או קו 104 שנוסע לאורך יגאל אלון ופונה ימינה ביצחק שדה.

תחבורה

טוב, זה קאץ'. כששואלים אותי איך זה לגור ביד אליהו אני די בעד, בעד המחירים, בעד המטבח הגדול שלי, בעד הדירה היחסית זולה שלנו, בעד הירוק והגינות. אבל אין להכחיש שהתחבורה הציבורית בעייתית. אם יש לכם אוטו מצבכם טוב כי לרוב יש חניה בשפע. רק קחו בחשבון שבימים שבהם יש משחק של מכבי בנוקיה- תתכוננו לזה שכלמיני ג'יפים מוגזמים ו-4*4 ראוותניים יתפסו לכם את החניה.

אם אתם מסתמכים על תל-אופן: ביחס לגודל של יד אליהו זה לא הרבה, אבל יש תחנות במשה-דיין פינת יצחק שדה, במשה דיין פינת לה-גארדיה ליד היכל נוקיה וביגאל אלון ליד שדרות החי"ל, מכירים עוד?

לגבי אוטובוסים, ובכן, יש כמה צירי תנועה שכדאי שתכירו. רוב תחנות האוטובוס נמצאות בלה-גארדיה. משם תוכלו לנסוע לתחנה המרכזית, לעזריאלי ולסנטר מצד אחד ומצד שני לגבעתיים, רמת גן ועוד. ביצחק שדה תמצאו אוטובוסים לסנטר, לרידינג, לאלנבי, לאבן גבירול ומהצד השני לגבעתיים, רמת גן, מחלף האלוף שדה וקרית אונו. מיגאל אלון תוכלו לנסוע לגבעתיים, לאוניברסיטה ומן העבר השני לתקווה. ממשה דיין תוכלו לנסוע לחולון ולתקווה ומהעבר השני לגבעתיים או לעזריאלי. שרון מוסיפה שיש די הרבה קווי אוטובוסים גם מדרך הטייסים, מעל השכונה.

כדאי לעקוב אחרי שעות הפעילות והתדירות של האוטובוסים, כי אין הרבה קווים שנוסעים אחרי שעות מסוימות של הערב והתדירויות ברובן די נמוכות. דניאל מפרט על קו 23: "קו 23 הוא הקו החביב עליי ביקום – הוא קו מעגלי שנוסע מגבעתיים, דרך הקניון, משה דיין, השלום, עזריאלי, יצחק שדה, בלפור, אלנבי ומשם חזרה. עובר כל 15-20 דקות כמיניבוס כל היום – מאוד מומלץ אם צריך להגיע לאיזור רוטשילד/אלנבי (אם כי ידרוש צעידה למשה דיין טיפה צפונה מיד אליהו)", לי יש חוויות פחות נחמדות עם הקו הזה (עושה סביבובים מטרידים וכבר פעמיים האוטובוס שאמור היה לצאת ב-20:35 מכרמלית לכיוון יד אליהו חלף על פנייב-20:32 באחד העם. לא כיף), אבל לפעמים הוא שימושי. ענבל מוסיפה, וזה מצוין עבור ציבור הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, שמעבר לקו 7 המייגע יש את קו 279: "279- אוטובוס הקסמים לאוניברסיטה (עובר דרך עזריאלי ,ומהר מהר על דרך נמיר- בד"כ חצי שעה ממשה דיין עד לאוניברסיטה :)). אוטובוס מלא אנרגיות חיוביות של נוסעים שיודעים מה זה קו 7…". מעולה!

באופן כללי, ממליצה על כמה אתרים סלאש אפליקציות תחבורה ציבורית כדי להתמצא בתחנות ובקווים סביבכם: שימו לב ל"איפה-בוס", ל"אוטובוסים" ול"מוביט".

באשר לרכבת: אם אתם גרים בחלק הדרום-מערבי של יד אליהו אפשר לצעוד לרכבת ההגנה, אחרת אפשר לקחת לשם או לרכבת השלום אוטובוס.

Car2Go, שעד לפני שנתיים היינו צריכים לצעוד לגבעתיים כדי למצוא רכב שלהם, הגבירו נוכחות בשכונה ועומר מביא לתשומת ליבנו שיש מכונית סמארט ברח' השלושה ושני רכבי ניסן מיקרה ברחוב המערכה. תודה עומר!

שבת? נדפקתם. אין מוניות שירות ליד אליהו. מצד שני, אם אתם גרים בחלק הדרומי שלה, המונית שירות של קו 16 מגיעה לשוק התקווה ואפשר לתפוס אותה שם ולנסוע איתה לכיוון התחנה המרכזית ואלנבי, שרון מוסיפה שהיא עוברת גם בדרך הטייסים.

באופן אישי, סתם כך, שתדעו, אני חשה שהליכה זה ממש טוב לבריאות ולסביבה ומתסכל פחות מלחכות שעה לאוטובוס.

חוגים

יש ליד אליהו יופי של מתנ"ס, בית בארבור. יש שם שפע חוגים למבוגרים וגם בריכה, ספריה ומכון כושר. דנה מוסיפה ש"חדר הכושר של בית בארבור עבר עכשיו מתיחת פנים מאסיבית, ועוד מעט ייתן אחלה קונטרה לכל השאר. בינתיים כבר יש פילאטיס חמש פעמים בשבוע במגוון שעות, והמורה סבבה. ולמרות שאנחנו בשלהי הקיץ, הרחצה הלילית שלהם בבריכת בית בארבור פעם בשבוע, היתה חוויה מגניבה. קחו בחשבון לקיץ הבא."

שימו לב שמתנ"ס בת-ציון פתח את שעריו והוא ממש מקסים. יש ספריה (עדיין די קטנה) וחדר כושר, בספטמבר 2015 התחילו גם החוגים ואם יש לכם תינוקות קטנטנים (עד גיל זחילה) אני יכולה להמליץ באופן אישי על חוג בייבי יוגה עם סנדרה. כיף גדול לאימהות ולזאטוטים.

אפי מוסיף/ה שיש מתנ"ס גם ברמת ישראל, ברח' דם המכבים (זה קרוב מאוד לחלקו הצפוני של משה דיין) שבו יש פילאטיס וחוגים נוספים למבוגרים וילדים ושכמו כן יש חדר כושר בשם SWEAT ליד היכל נוקיה. תודה אפי! שרי מציינת שקוראים לחדר כושר "Sweat Star" ושהוא ממש אחלה.

דפנה מוסיפה את הסטודיו של דפנה לעיצוב דינאמי וזומבה ברחוב הרקפת 50 ברמת ישראל, טל' 052-8230077, חן חן!

עינת מספרת על הסטודיו שלה, "גופאני", שהוא לא במיוחד ביד-אליהו אבל גם לא מאוד רחוק:  "בגבעת רמבם בגבעתיים (ממש על דרך השלום). בגופאני שיעורי פילאטיס ויוגה, גם לנשים בהריון ולנשים אחרי לידה (עם התינוקות!), וגם שיעורי יוגה לילדים עם מורה מקסימה ומוכשרת. את כל הפרטים אפשר למצוא באתר הסטודיו : www.ambody.co.il או פשוט להרים טלפון :054-3211301"

 בגוף ראשון אני יכולה להמליץ על הקבוצה של "קהילות שרות" שנפגשת בבית בארבור מדי יום ד' ולומדת פיוטים.

כמו כן, שימו לב שבקבוצת הפייסבוק יש לוח חוגים מתעדכן.

מי יוכל/תוכל להמליץ על שלל פעילויות אחרות? מקהלה/סריגה/שפות וכו'?

חיות

וטרינרים- יש כמה באזור. אם פונים ברחוב שטיינשניידר שיוצא ממשה דיין בין לה-גווארדיה להורודצקי יש את מרפאה וטרינרית גבעתיים, הם מומלצים בחום רב מאוד. צוות מקצועי, אדיב, לא יקר מדי, אנחנו ממש בעדם. בביצרון יש בשדרות ההשכלה 1 מרפאה וטרינרית, ביגאל אלון לכיוון נחלת יצחק יש סניף של מרפאה וטרינרית בכיכר, מנסיונינו איתם במרכז תל אביב הם נחמדים מאוד, יקרים מאוד והצוות לא אחיד ברמתו, אבל הם פתוחים 24/7, שזה שימושי לפעמים.

גינות כלבים- באופן ממש מוזר אין גינות כלבים ביד אליהו. יש אחת מעל יד אליהו, בצומת של משה דיין והורודצקי, יש אחת נחמדה יותר באמצע שדרות ההשכלה. יפית מאירה את עינינו שיש גינת כלבים חמודה שבה אפשר לשחרר כלבים בשדרות החי"ל לכיוון לוחמי גליפולי. יוסי מספר ש"גינת כלבים עם מרחב גדול לכלבים נמצא באיזור המיוער שבין משה דיין לעירוני ט’, ליד מגרש הטניס".

מה שכן, אם אתם לא דואגים שהכלבים ירוצו לכביש, יש המון גינות שאפשר למצוא בהם כלבים ואת בעליהם, ובראשם גן ליידי שרה שבין משה דיין לגיבור האלמוני. אם אתם עולים במעלה לה-גווארדיה תמצאו את פארק וולפסון הענק, מרחבי דשא גדולים וכיפיים לכלב. שדרות יד לבנים הן מקום טוב מאוד לפגוש בו בעלי כלבים נוספים.

חנות חיות- יש חנות במרכז המסחרי, אנחנו לא מכירים אותה ומזמינים מ"אקספרס של חיות", יפית מספרת שגם "כלבו לכלב ולחתול" מגיעים אלינו. שימו לב שלא כל החנויות עושות משלוחים ליד-אליהו. שרי מיידעת על חנות חיות בשם "מובי דיק" בדרך ההגנה 96, ממש ליד יגאל אלון. חנה מוסיפה שיש חנות במרכז המסחרי של הנגבה-הגיבור האלמוני.

אוכל בחוץ

כן, אין פה בית קפה הגון, בר או מסעדה שכונתית הגונה, אלא אם כן אתם מחשיבים את ה"ארומה", ה"קפה קפה"  וה"דומינוס" של היכל נוקיה. אני לא. מה שכן, התמזל מזלכם וביצרון שכנתנו עולה כפורחת. רק חוצים את הכביש ביצחק שדה ועוברים את השביל שליד בי"ס ניב, והנה אתם בשדרות ההשכלה, מרגישים שוב תלביבים, והנה, במרחק הליכה, פיצה ממש מעולה, פיצרון, שנמצאת בשדרות ההשכלה 1. היום היא מתפקדת כבית קפה לכל דבר ועניין, עם המון סלטים וכמה מנות צמחוניות ואף טבעוניות. טעים ונעים שם. עוד בקרבת מקום תמצאו את לחמנינה, בקרמניצקי 14. ממשיכים ישר בשדרות ההשכלה, פונים שמאלה ליד הבניין של חברת החשמל, ליד גינת הכלבים- ואתם שם. פעם לחמנינה הייתה מאפיה שפעלה בבית קטן בביצרון, אבל לפני שנה הן פתחו בית קפה. לחמים מצויינים, מאפים מעולים, שירות חמוד, אווירה יוצאת מן הכלל. לאחרונה הן פותחות עד 23:00 ושמחתנו שלמה יותר. חייבת לעדכן, נכון לדצמבר 2015, שאני כבר פחות מחבבת את לחמנינה שהייתה פעם לחם חוקי (הה!). מאז שדגנית ונינה עזבו את המקום הלחמים פחות טובים, המאפים עדיין מצויינים אבל הכול יקר, השירות לפעמים לא משהו בכלל, לא נוח להיכנס עם עגלה (שזה מוזר ביותר בהתחשב בכמות ההיסטרית של הורים עם עגלות בשדרות ההשכלה), בקיצור, זה לא מה שהיה פעם.
טל מוסיפה עוד מאפיה קצת יותר רחוקה: "לגבי מאפיות, יש בנחלת יצחק, ביגאל אלון 134, סניף של מאפיית הכוהנים. יש להם לחמים מצויינים בעלות של 14-15 ש”ח לכיכר ועוד שלל מאפים, קפה ולדעתי אפילו סנדביצ’יה צמודה". באשר לבתי קפה תלביביים יותר, ובכן, לוקח בערך 20 דקות לצעוד לתחתית.

יש את פלאפל יד אליהו בשדרות יד לבנים ממש מול נוקיה אבל הוא לא משו (מצד שני, אני בררנית מאוד בפלאפל. זה קורה לירושלמים). יש את פלאפל השף המנצח מעל ביצרון, במשה דיין 129,והוא יותר טעים. דן הפנה את תשומת לבי שכתבו עליו דברים טובים בוואלה. עדן מדווח על צ'יפס מעולה ממש שם! כמו כן, השמועות מספרות על פלאפל גם בגיבור האלמוני פינת הנגבה, טרם יצא לי להגיע לשם. יואב מוסיף שיש פלאפל לא רע וזול ברחוב ביצרון ממש קרוב לעמינדב, מול הגינה.

אם אתם משום מה אוכלים בשר, יש את לה-גארדיה גריל בר במרכז המסחרי. הצ'יפס שלהם לא כל כך טעים אבל שאר האוכל (יש מיני דברים צמחוניים) טוב. בגוגל דוק מישהו כתב לנו שהם לא היו נחמדים כלל ושהוא לא חוזר לשם. במרכז המסחרי יש גם פיצה, דנה מספרת לנו עליה: "הפיצריה בלה גרדיה – 'מוצרלה', עושה פיצה סבבה לגמרי, וגם סלטים סבירים. ומשלוחים, כמובן". חנה מוסיפה ש"החליפו בעלות בפיצריה והיום יש להם שם מעבר לפיצה גם יוגורט מצוין עם מבחר גדול, קרפ צרפתי, קפה מעולה (בתור מפונקת בקפה זאת מחמאה גדולה!), מאפים וקינוחים. פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה, לכל בעלי המאנץ' לילי למיניהם". תודה לחנה.

יש כמה וכמה מסעדות המיועדות בעיקר לציבור העובדים באזור המשרדים ליד היכל נוקיה (ברחוב נירים, השלושה וכו'), אני לא מכירה אותן, תרגישו חופשי לפרט אם אתם כן. אוקיי, דנה מפרטת להפליא: "המסעדות באזור ההיכל – אז ככה- מסעדת דינמו על הפינה של חרוץ ושלושה, היא מסעדת פועלים זולה, 35-40 ש”ח לארוחת צהריים מלאה. רק מה? איכשהוא בבגט ובפיתה זה יותר טעים. הצלחת לא עושה לאוכל כל כך טוב. לעומת זאת, מעבר לפינה, נירים פינת השלושה יש את זעפרן. הצלחות מצויינות, בקיץ היתה להם יופי של עסקית ב-25 ש”ח, ואז לא צריך בסנדוויץ’. למרות המסחור של היכל נוקיה, “פיק אנד רול” מציעה יופי של סושי ונודלס במחירים ממש רגועים, והם עושים משלוחים, אז יש קונטרה לאסיאתיות היקרות, כשבא משהו טעים ולא בא להשחט על זה.". גו דנה!  שרי מוסיפה ש"יש סושי (אומנם פושטי, אך זול) בהיכל נוקיה ועוד אחד בתחילת קרמנצקי צמוד לארומה".

אם חשקה נפשכם באוכל קצת יותר מפואר, יש כמה אופציות בהישג רגל: קפה איטליה המעולה, בקרמניצקי 6, שאם היה קצת יותר זול לגמרי היינו הולכים אליו לאכול פסטה ולשתות כוס יין פעם בשבוע, צפרה, ביגאל אלון 6, אסייתית במחירים מטורפים, אבל הם עושים משלוחים ממש מהירים ליד אליהו והאוכל שלהם טוב, לא רחוק משם, בסוללים 14, יש את טופולופומפו האסייתית במחירים אפילו יותר מטורפים, אבל אפשר לתפוס שם עסקית. ולפני זמן-מה נפתחה ביגאל אלון די קרוב לשם המסעדה של חיים כהן, יפו-תל אביב, יקר לעילא, טעים מאוד. שילוב משונה ביותר של מסעדות סופר-יקרות, מסעדות פועלים ופאסט פוד יש לנו פה, מקווה שיהיו יותר אופציות ביניים בעתיד.

מהכיוון השני, אפשר לטפס לדרך השלום (הכי מהר להגיע לצומת של משה דיין ויצחק שדה, להמשיך צפונה על משה דיין ולפנות ימינה בכביש הקטן שמכוניות לא יכולות לעבור בו, זה הופך לרחוב שיוביל אתכם ישר לאזור ההומה של דרך השלום) וללכת לשבת בקפה טאטי. הם לא לגמרי החליטו אם הם בית קפה כמו שמם או מסעדה כמו השירות והמחירים, אבל האוכל נחמד. יש לידם מסעדה אסייתית- דפנה מעדכנת ששמה "סורה", נכון! עם מחירים ידידותיים למשתמש אבל האוכל לא מדהים. אנחנו פעם התאכזבנו מהם, אבל טל מעודדת: "יש להם סושי מצוין! לא זול במיוחד, אבל רמה גבוהה של סושי. לגבי יתר המנות, יש טובות מאוד ויש בינוניות, כלומר האיכות אינה אחידה. הם עושים משלוחים אבל מינימום הזמנה של 120 ש”ח". דפנה מוסיפה גם את "קפה קפה" שלידם, ואת "סודוך" קצת יותר למטה בדרך השלום. אני, כאמור, מסתייגת מרשתות, אבל דפנה מוסיפה גם את "הדרים" שליד סודוך, היא כותבת שיש להם מיצים טבעיים וגלידת יוגורט מהממת. ינוסה בקרוב!

לגבי משלוחים, תתבאסו לגלות שלא כולם מוכנים להגיע ליד אליהו. זה מעליב בכל פעם מחדש. אם יש לכם מסעדות שאתם ממש אוהבים ומוכנות לשלוח אליכם ליד אליהו, בבקשה תוסיפו, נמאס לנו קצת להזמין כל פעם רק מג'ירף ומצפרה. מיכל המשובחת מוסיפה את המטבחון שמגיעים ממש מהר ואת אינדירה, איזה כיף! שרי נותנת עצה טובה: "באופן כללי אם מחפשים באתר "משלוחה" לפי הכתובת שלך, מגלים שיש לא מעט מסעדות שעושות משלוחים ליד אליהו (אבל יש גם הרבה שלא)". אכן.

נכון להיום, ספטמבר 2013, כבר קרה לי כמה פעמים שמסעדות שמשלוחה ציינו שמגיעות אלינו- לא מגיעות. מציינת לרעה את "קופי בר", שממש יושבים שלוש דקות נסיעה מיד-אליהו, אבל לא מגיעים לשכונה. כשכתבנו מייל נעלב הם התקשרו תוך דקות, אבל לא היה להם שום דבר לומר חוץ מזה שהם "מגיעים לתל אביב אבל לא ליד-אליהו". נייס, קופי בר, ריל נייס. גם "גוסטו" שפעם היו מגיעים- הפסיקו להגיע בטענה שחברת השליחויות שהם עובדים איתה כבר לא מגיעה לכאן.

ורמי מחזיר אותנו לשוק התקווה גם בענייני אוכל: "מבחינת מסעדות ומאפיות חובה לבדוק את שוק התקווה שהוא הרבה יותר מפירות וירקות – יש שם מאפיות מעולות גם של לחם וגם של מאפים מזרחיים מיוחדים. שמעתי שיש בשוק מסעדות אותנטיות מעולות כמו למשל מסעדת בועז". רמי ממליץ על המצגת הזו שהכינו בוואלה! על אוכל בשוק התקווה. גם בעכבר העיר הוסיפו מדריך לאוכל בתקווה. ועוד על אוכל בשוק התקווה מרחיבה אילנה: "תוסיפי גם שיש בשוק התקווה מקומות שמכינים קובה עיראקית אוטנטית: קובה בורגול, קובה עם אורז, סמבוסק ועוד. דוכן של סמבוסק יש בסוף השוק דוכן קטן שמטגן במקום חם חם." אני, כאמור, ממליצה מאוד מאוד על הסאלוף בכניסה לשוק, אוכל מצוין ואווירה נהדרת, אם יש לכם זמן לקפוץ ביום שישי בבוקר- אל תוותרו על החוויה. חנה מספרת שיש בתקווה מקום בשם "טורוס", שבאמת ראיתי באיזו נסיעה בקו 16, "טוסט נקניק סודוך סטייל, אבל ממש טעים עם רטבים טובים. פתוחים עד ממש מאוחר (2-3) והפלוס הוא שיש גם משלוחים.". לא מזמן פתחו באמצע השוק גם חומוסיה בשם זייתון, מקום נעים וטעים.

באשר לשתיה, ובכן, עומר שואל שאלה חשובה שאני עומדת מאחוריה ובטוחה שכמונו רבים וטובים: מתי יפתחו איזה פאב קטן ככה להרגיע את הגרון? Word!

אלמונית כתבה לנו בגוגלדוק:"אני וחבר טוב עברנו לפה לפני חודש, חיפשנו משו קרוב וכל פעם הגענו לאלנבי, עד שאיזה חבר לקח אותנו למקום ממש קרוב, ליד בית מעריב יש רחוב קטן התעשיה. המקום נקרא ,הגמל המרקד'. אחלה מוזיקה, בירות מיוחדות, ובין 18-20 יש להם אחד+ לחצי ליטר. בחיפושים שהסתובבתי באזור, זה המקום הכי קרוב… אם גיליתם משו אחר תשתפו כי לפעמים רוצים לגוון ואלנבי… זה רחוק"

עומר גם מביא לתשומת ליבנו שכל המאפיות המוזכרות מגיעות מחוץ לשכונה, מכירים מאפיה טובה ביד אליהו? די בטוחה שיש כזו היכנשהו. חנה נענתה לאתגר וסיפרה לנו על מאפיה מעולה במרכז המסחרי של הנגבה-הגיבור האלמוני, "מאפייה עם החלות כמעט הכי טעימות בארץ (אחרי הביתיות כמובן)"- טוב, אני לגמרי הולכת לנסות את החלות האלה. שימו לב שבשישי בבוקר במכולת דודו את יעקב מביאים חלות ויז'ניץ, הן נגמרות די מהר אז כדאי להגיע מוקדם.

סנונית ראשונה בענייני חינוך מגיעה מיעל, שכותבת על משפחתונים ופעוטונים: "בשכונה יש לא מעט פעוטונים ומשפחתונים אבל אני הרגשתי שדי קשה לגלות אותם… שלושה שראיתי שמפרסמים את עצמם הם של יפית ברח' המערכה (052-2572671), של עינב (050-6487883) וגן גאיה במעפילים (קרן 050-6534584). יש גם סניף נעמת בלה גרדיה וסניפי ויצו בנגבה ולא רחוק מאיתנו ברמת ישראל. אשמח להעביר פרטים לגביהם ולגבי אחרים שכנראה מעדיפים להיות יותר נחבאים אל הכלים (וגם התרשמויות מעבודת מחקר מקיפה) במייל הבא: yael ואז s ואז r (במילה אחת) שטרודל yahoo נקודה קום.". תודה ליעל!

כלמיני דברים שאתם בודאי רוצים לדעת איפה יש:

קוסמטיקאית/מניקור-פדיקור וכו'-  מירב באה לעזרתנו כאן, מצטטת: "יכולה להמליץ על איריס, קוסמטיקאית שיושבת במתחם בית גיל הזהב, אותו את מכנה המרכז המסחרי. היא מקסימה. באות אליה גם המון מחוץ לשכונה ומהצפון (תל אביב) ועושה אחלה פדימני, שערות ולייזר. היא יושבת בתוך המתחם ליד הכניסה לבית גיל הזהב".

תופרת- טרם מצאתי אחת ביד אליהו. מיכל מוסיפה תופרת בתקווה, ברחוב האצ"ל, קצת אחרי קמואל לכיוון מזרח, דפנה מוסיפה: "תופרת מקסימה וזולה יש ברחוב בצרון וקוראים לה רוזה, בטל' 5624066". לשמחתנו כי רבה, גל חברתי עברה לגור בשכונה, ממש ליד גן ליידי שרה, היא עושה תיקונים והיא מהממת, 050-8583863.

מספרה- לא יודעת. גברים יכולים להסתפר במספרות שברחוב הפלמ"ח. דני מוסיף שגברים יכולים להסתפר גם במספרת מוטי במעפילים פינת לה-גארדיה, דניאל מעיד ש"אני מסתפר אצל 'ליאור נסימוב' שנמצא על משה דיין, בין יצחק שדה ליינון, ממש מאחורי הפלאפל. הוא איש מאוד נחמד, לרוב פנוי שם, ספר מוצלח ותספורת גברים עולה 40 ש”ח". מה עם נשים? אני רואה מדי פעם מספרות, אבל לא יכולה להעיד על אף אחת, אשמח לעזרתכן. חנה כותבת שיש כמה מספרות לגברים ולנשים במרכז המסחרי של הנגבה-הגיבור האלמוני.

חנות אופניים-   בשדרות המעפילים יש חנות נחמדה מאוד. יש שם גם עוד חנויות של סקייטבורדים וכאלה בגלל הקרבה לפארק הסקייטרים של היכל נוקיה.

מיחזור- הדס שאלה איך אפשר לדעת היכן יש פחי מיחזור מסוגים שונים וכפינה נענתה עם הקישור השימושי הזה.

דואר- אף אחד לא שואל אתכם. אם העברתם את הכתובת שלכם ליד אליהו, הדואר יגיע אל סניף הדואר המחריד ביותר ביקום ברחוב השלושה, מאחורי היכל נוקיה. הסניף הבלתי מתפקד, מורט העצבים, של יד אליהו. קחו רגיעון ותכינו את עצמכם לחכות שעות ולהתעצבן. זה נכון בעיקר לגבי אשנב החבילות. ראו הוזהרתם. יש לציין שמאז שכתבתי את זה הזמנים קצת השתפרו, אבל אני אומרת את זה בזהירות רבה אגב השלכת מלח מעבר לכתף, דפיקה שלוש פעמים על עץ ודקלום מיני כשפים. יפית מוסיפה שאם אתם לא חייבים לגשת דווקא לשם (כדי לקחת חבילה וכדו')- "אפשר לגשת לסניף של גבול גבעתיים – נמצא במרכז המסחרי של דרך השלום פינת הטייסים – פשוט סניף קטן לתפארת". עדן ניסה ודיווח על חוויה חיובית ומרעננת. עוד אלטרנטיבה שחנה חולקת: "למי שנמאס מהסניף הקטן ברחוב השלושה מוזמן לסניף דואר הראשי בת"א, נמצא על דרך ההגנה, ממש בסוף (ליד אורט סינגלובסקי). יש שם צוות גדול ושעות פתיחה נוחות".

קופת-חולים- קופת חולים כללית: מרפאת איילון,  בשדרות יד-לבנים. יש בה גם מרפאת שיניים, פיזיותרפיה, עור וכלמיני רופאים מקצועיים יותר. התכוננו לאיטיות-מה בתורים לרופאים, לבית המרקחת, לקבלה. בצד השני של יד אליהו ישנה מרפאה נוספת בשדרות החי"ל. באשר למרפאת נשים, מאחורי ה-You כללית פתחו את מרפאת לב העיר (שהיתה קודם בנטקה) וסוניה מוסיפה מרפאה מומלצת לבריאות הילד, מרפאת הנטקה הנחמדה בנוה צה"ל, שכנתנו מדרום. מה טוב!

קופת חולים מכבי יש בלה גארדיה, ליד לוחמי גליפולי, מול החורשה.

יש לכם מידע נוסף לגבי קופות חולים אחרות? אשמח.

בית מרקחת- מעבר לאלו שיש בקופות החולים, יש סופר-פארם בהיכל נוקיה ועוד סניף בדרך השלום 53 בבית הורד, טל מעדכנת שהסניף של בית הורד פתוח עד חצות מדי יום, גם בימי ו', ובשבת כל היום. מירב מוסיפה: "בבית גיל הזהב ישנו בית מרקחת פרטי, היחיד שבשכונה, שהוא גם יקר, גם לא נחמד וגם פתוח בשעות בלתי אפשריות". Oh Well.

הופעות– אפשר ללכת ברגל לתמונע, יאי! וגם לאזור.

קולנוע- הכי קרוב להגיע לרב חן בקניון גבעתיים, ותשמחו לשמוע שזה יופי של קולנוע. ללכת לסינמטק זו גם אופציה, תלוי איפה בדיוק אתם גרים. אפשר לצעוד 20 דקות או קצת יותר, מקסימום- קו 9 ו-39 יכולים לעזור לכם בזה (39 יכול לקחת אתכם בביטחה לסנטר ללב, ואם תמשיכו עוד תחנה תגיעו לרב חן בכיכר דיזנגוף).

פעילות קהילתית ופוליטית- דעו לכם שבית מפלגת העבודה (של כל הארץ!) יושב בלה גארדיה 55.

עומר משתף אותנו, וזה שיתוף רציני, שיש גינה קהילתית ברחוב סטרומה, הנה קבוצת הפייסבוק שלהם, שלפיה עיקר הפעילות היא יום גינון מאורגן בימי ב' אחרי 16:00 ועד השקיעה. לפרטים אפשר לפנות לטל' הללו: בועז 050-7820107, גלית 052-8971167. נכון לדצמבר 2015 עובדים על גינה קהילתית גם בסמוך למתנ"ס בת ציון החדש.

איפה עוד ביד אליהו אפשר להתנדב, לפעול ולהתעסקן?

בתי כנסת- יש מיליון, רק תבחרו אחד, או שלא, זה ממש בסדר. מיכל מוסיפה וצודקת בהחלט, שראוי לציין שכל בתי הכנסת בשכונה אורתודוקסים.

מוסכים ופנצ'ריות- יש ריכוז שלהם מאחורי היכל נוקיה ובנייני המשרדים של יגאל אלון. אנחנו ממליצים על Shaft בחומה ומגדל 22.

כספומטים: שרי מעדכנת וזה רעיון מעולה, שיש אחד של בנק לאומי ברח' השלושה ואחד בבנק הפועלים ברח' לה גארדיה, אני מוסיפה שניים מתחת לבית גיל הזהב, אחד של לאומי ואחד של דיסקונט (ויש שם גם סניפים), טל מזכירה לנו את הכספומט בפינה של יצחק שדה ויגאל אלון, בסינרמה.

שופינג: דנה מעדכנת אותנו ש"אי אפשר להתעלם ממצבור חנויות מפעלי בגדי הים ברחוב נירים, בואכה גוטקס מול אייס, שסוגרות אחלה פינה בתחילת הקיץ, במחירי שוק בצלאל. רגע, בנות, ואם אתן כבר שם, חנות העודפים של לבני טריומף שווה סיבוב." ווהו! גם דניאל מדווח: "מאחורי היכל נוקיה, ברחוב נירים יש כמה חנוית מפעל של בגדי ים לנשים וחזיות, חלקן ענקיות ממש עם מבחר עצום – זוגתי קנתה שם ונהנתה גם מהשירות וגם המחירים". ואני מוסיפה שאכן קיבלתי שירות מעולה ומחירים נחמדים מאוד בחנות המפעל של טריומף.

באשר לקניית ספרים, ובכן, אין חנות קרובה ממש אבל לשם הגילוי הנאות אספר שאני עובדת ב"סיפור פשוט", חנות ספרים עצמאית ומשובחת, ושאתם מוזמנים לחשוב עלי כעל סניפונצ'יק שלה בשכונה. אם אתם מחפשים ספר כתבו לי ובמידה ואפשר להשיג אותו תקבלו משלוח אליכם הביתה. בהיכל שעכשיו נקרא מבטחים-מנורה יש חנות של 7 ב-100, חייבת להודות שאני ממש חשדנית כלפי דילים שכאלה.

שופינג נוסף מסתבר שאפשר לעשות במרכז המסחרי החמוד של הנגבה-הגיבור האלמוני. חנה משבחת אותו: "מרכז מסחרי נגבה-הגיבור האלמוני- מקום מצוין, יש שם מבחר גדול של מכולות, קיוסק, איטליז, מאפייה עם החלות כמעט הכי טעימות בארץ (אחרי הביתיות כמובן), 3 מספרות נשים, מספרת גברים, חנות ממתקים ומתנות עם צוות מקסים והדפסה על כריות, שעונים וכו', חנות לכלי בית וצעצועי ילדים, ניקוי יבש, רופא שיניים, חנות בגדים קטנה, חנות מזון לבע"ח, ואפילו משרד של מורה נהיגה:) בקיצור מקום קטן אבל מלא בכל מה שצריך. המקום פתוח עד 7-8 בערב, אבל הקיוסק פתוח עד יותר מאוחר."

תנועה: דניאל חונך את פינת הפקקים וממליץ "מי שנוסע הרבה לירושלים/דרומה – מומלץ לנסוע בבקרים דרך אלוף שדה או דרך הטייסים מאשר לנסוע למחלף לה גווארדיה המבאס".

מסגרות לתמונות: אילנה משתפת שיש ברח' הפלמ"ח חנות כזו, השתמשנו בשירותיו של המסגר שם כמה פעמים ואנחנו בעדו.

חנות פרחים: אילנה מספרת על חנות פרחים בפסאז' בית גיל הזהב.

חנות צילום: יש גם בפסאז' בבית גיל הזהב. תודה אילנה!

זה המקום להוסיף עוד קטגוריות, גם כאלה שיש לכם מה לומר עליהם וגם כאלה שהייתם רוצים לדעת עליהן עוד- שלחו לחמכם על פני הרשת, מישו בטח ידע להרחיב אודותיו.

 
66 תגובות

פורסם ע"י ב- אוקטובר 6, 2012 ב- הגיגים, מדריכים

 

תגים: , , , , , , , ,

לי זה לא יקרה? או: מדריך קטניות, חלק א'

כן, האמת היא, שבא לי לתפוס את עצמי של לפני כמה חודשים לשיחה רצינית. או לפחות לכאפה דרמטית שתעיר אותה.

כל זה למה? מפני שהאני של לפני כמה חודשים הביטה בזלזול בכל מי שסופר קלוריות, אחוזי שומן וכולסטרול. בכל מי שמבקש את הרוטב בצד, בכל מי שצורך יוגורט 0% שומן (טוב, האמת היא שעדיין קשה לי עם זה), בכל מי ששואל אם זה מטוגן או אפוי, בכל מי שמחליף חמאה בשמן. אתם כנראה מבינים לאן זה הולך.

אחרי שנות זלזול כאלה, היה רק הגיוני מצד אלות הגורל, מפלצת הספגטי המעופפת, מרקורי ומרפי שבדיקות הדם שלי תראנה כולסטרול גבוה מאוד מאוד. נו, כן, בדרך כלל אנשים חושבים שאם את צמחונית זה אומר שאת בריאה ומנשנשת קולרבי וזרעי פשתן כל היום, אבל במקרה שלי נראה שאת הפשתן החליפו תועפות חמאה וגבינות משובחות (זה מה שקורה כשעובדים באזור של כמה וכמה מעדניות מפוארות ובין שני שווקים). וזה לא שיש לי משהו נגד פשתן וקולרבי, זה בעיקר כל מה שיש לי בעד מתוקים וגבינות טובות.

אם כך, בתור התחלה ד"ר קרמר נזפה בי קשות ושלחה אותי לדיאטנית. *כאן צונזרה בדיחת הדרת חמאה מן המקרר מפאת מיאוס* הדיאטנית, שהייתה מאוד נחמדה והתחילה בחיזוקים חיוביים על זה שעל אף צמחוניותי הברזל והבי-12 שלי במצב משובח, פסקה: חודשיים עד לבדיקת הדם הבאה. בחודשיים האלה אני חייבת:

  • לצרוך מוצרי חלב רק עד 5% שומן
  • להימנע מכל מה שיש בו שומן רווי או כולסטרול
  • לשתות המון מים
  • לעבור לדגנים מלאים
  • להימנע ככל האפשר מפחמימות (בין השאר לעבור מתפוחי אדמה לבטטות, שבגדול זה בסדר, אבל רק אחלוק איתכם שלהכין טהה-דיג מבטטות זה לא רעיון טוב).
  • לעשות פעילות גופנית לפחות שעתיים וחצי בשבוע
  • לאכול לפחות כף שמן זית או רבע אבוקדו ביום (מה שנקרא בעגה המקצועית אומגה 9 ואפילו לא ידעתם שיש כזה)
  • לא לאכול שוקולד (צווחת "לאאאאאאאא" הפריחה את כל היונים בחניה של מגדל המאה)
  • גולת הכותרת: לאכול קטניות כל יום. בקטניות יש מין חומר שבלתי אפשרי לומר את שמו עם ס' ו-פ' ונדמה לי שגם ט', שעוזרים להוריד את הכולסטרול הרע (גם אתם מדמיינים את היצורים הקטנים מ"החיים" עושים פויה לכולסטרול הרע, שהוא כמובן בעל זקן ג'ינג'י?). לפיכך, צריך לאכול לפחות כוס קטניה ביום, וביום שבו לא הספקתי אני חייבת לצרוך שני בקבוקונים של מוצר חדש שאני חושדת ששטראוס נותנים לדיאטנית כסף להפצתו ובכל מקרה אחר לא הייתי נתפסת חיה איתו במקרר שלי. סוג של משקה יוגורט שמוריד כולסטרול שאני בטוחה שקפץ עליכם מרוב האתרים לאחרונה ולא בא לי לשתף פעולה בהפצתו.

כן, אתם מבינים, אני כל כך לא רוצה לצרוך את המוצר הכנראה מעובד-לזרא הזה, שאני מעדיפה בהחלט לאכול קטניות כל יום. הביטו. זה לא שאי פעם היה לי יותר מדי נגד קטניות, גם מרצוני החופשי צרכתי אותן פעם בכמה זמן (אבל יותר לכיוון הפעם בשבוע). העניין הוא, שצריך להכיר את הממזרות על סוגיהן. צריך למצוא את הדרך הטובה ביותר לבשל אותן ואת הדרך הטעימה ביותר לאכול אותן ובעיקר, צריך לגוון כשאוכלים אותן כל יום.

אם כך, בשלב זה של המדריך אני רוצה לשתף אתכם בכמה דברים שגיליתי שיועילו גם לדורות רוויי-הכולסטרול הבאים לגבי קטניות.

  • אם מתעלמים מהעדשים הקלות יותר לתפעול, עניין הקטניות הזה לוקח זמן. צריך להשרות אותן, לוקח הרבה זמן לבשל אותן, לפיכך, הדבר הכי חסכוני בזמן שאתם יכולים לעשות כדי שתהיה לכם אספקת קטניות סדירה במשך השבוע היא לטפל בהן מיד כשקונים אותן. הגעתם הביתה מהסופר/שוק/מכולת עם ערימת קטניות? מיד שימו אותה בקערה עם הרבה מים. זה לא דורש יותר מדי טיפול, רק צריך להחליף את המים כל כמה שעות ולהשאיר אותן כך 12-24 שעות. השריתם? יש לכם שעתיים ככה בבית בערב? גם הבישול לא דורש מכם יותר מדי, רק לערבב פעם בכמה זמן, לקפות קצף עכור אם יש ולבדוק אם מוכן. את הקטניה המבושלת אתם מוזמנים להקפיא בקופסאות קטנות או בשקיות עם חלק מנוזלי הבישול שלה, ומתי שתרצו יש לכם קטניה מבושלת בפריזר שרק צריך להפשיר ואז לעשות איתה מה שתרצו.
  • אי אפשר להתעלם מנושא הגזים, לצערינו, לפיכך אספר לכם ככה: ככל שתאכלו יותר קטניות, ככה הגוף שלכם יתרגל אליהן ולא יעשה לכם שום בעיות בכלל. האואבר, בינתיים יש כמה דברים מונעי גזים שאתם יכולים לבשל עם הקטניה שלכם: בשלב הבישול אפשר להוסיף שניים-שלושה עלי דפנה, כמה זרעי שומר וכמה זרעי כוסברה, כולם מצויינים, יחד או לחוד. בשלב הבישול המאוחר יותר, זאת אומרת, אחרי שהפשרתם את הקטניה וכעת אתם רוצים לתבל אותה או להמשיך לבשל אותה בדרך כזו או אחרת, במידה וזה מתאים לשאר הרכיבים, תיבול בקצת כמון או כורכום יפחית גם הוא את תופעות הלוואי הלא רצויות.

כדי שהקטניות שלכם תצאנה כמה שיותר טעימות משלב הבישול הראשוני, כמה רעיונות, באדיבותי ובאדיבות ספר הבישול המופלא How to Cook Everything Vegetarian של מארק ביטמן:

  • כדי לקבל קצת יותר טעם, אפשר לבשל בציר או להוסיף כמה קוביות ציר למי הבישול. יש קטניות שזה ממש משפר את טעמן (שעועית לבנה), אבל לדומיננטיות יותר זה לא ממש ישנה (שעועית אדומה).
  • כידוע, מלח מונע מהקטניה להתרכך. מצד שני, מלח זה טעים ומשפר את הטעם של הקטניה. לכן, רק באמצע הבישול, כשהקטניות מתחילות להתרכך, כדאי להוסיף מלח.
  • בקטניות שבהן יש קליפה דומיננטית, כמו שעועיות למיניהן וחומוס, אנחנו לא רוצים לקבל ערימה של קליפות ותוך מתפורר של קטניה, לכן מוסיפים שתי כפות מיץ לימון בשלב שבו מוסיפים מלח. החומציות גורמת לקליפה להיצמד חזק חזק ולא להרפות.
  • לטעם קצת יותר עשיר וחמאתי של הקטניה אפשר, ובכן, אם אין לכם כולסטרול על הראש, להוסיף קצת חמאה למים. אבל אל דאגה, גם מזיגה קטנה של שמן זית אל תוך מי הבישול תעשה עבודה מעולה.

זהו, יש לכם בסיס לאלפי מתכונים וקטניות שרק מחכות שתעשו איתן משהו. רעיונות למשהו הזה- בפעם הבאה. בברכת פיטוסטרולים להמונים ננוחם.

למדריך הקטניות- חלק ב'

 
13 תגובות

פורסם ע"י ב- ינואר 24, 2012 ב- מדריכים, קטניות

 

תגים: , , , ,