RSS

לי זה לא יקרה? או: מדריך קטניות, חלק א'

24 ינו

כן, האמת היא, שבא לי לתפוס את עצמי של לפני כמה חודשים לשיחה רצינית. או לפחות לכאפה דרמטית שתעיר אותה.

כל זה למה? מפני שהאני של לפני כמה חודשים הביטה בזלזול בכל מי שסופר קלוריות, אחוזי שומן וכולסטרול. בכל מי שמבקש את הרוטב בצד, בכל מי שצורך יוגורט 0% שומן (טוב, האמת היא שעדיין קשה לי עם זה), בכל מי ששואל אם זה מטוגן או אפוי, בכל מי שמחליף חמאה בשמן. אתם כנראה מבינים לאן זה הולך.

אחרי שנות זלזול כאלה, היה רק הגיוני מצד אלות הגורל, מפלצת הספגטי המעופפת, מרקורי ומרפי שבדיקות הדם שלי תראנה כולסטרול גבוה מאוד מאוד. נו, כן, בדרך כלל אנשים חושבים שאם את צמחונית זה אומר שאת בריאה ומנשנשת קולרבי וזרעי פשתן כל היום, אבל במקרה שלי נראה שאת הפשתן החליפו תועפות חמאה וגבינות משובחות (זה מה שקורה כשעובדים באזור של כמה וכמה מעדניות מפוארות ובין שני שווקים). וזה לא שיש לי משהו נגד פשתן וקולרבי, זה בעיקר כל מה שיש לי בעד מתוקים וגבינות טובות.

אם כך, בתור התחלה ד"ר קרמר נזפה בי קשות ושלחה אותי לדיאטנית. *כאן צונזרה בדיחת הדרת חמאה מן המקרר מפאת מיאוס* הדיאטנית, שהייתה מאוד נחמדה והתחילה בחיזוקים חיוביים על זה שעל אף צמחוניותי הברזל והבי-12 שלי במצב משובח, פסקה: חודשיים עד לבדיקת הדם הבאה. בחודשיים האלה אני חייבת:

  • לצרוך מוצרי חלב רק עד 5% שומן
  • להימנע מכל מה שיש בו שומן רווי או כולסטרול
  • לשתות המון מים
  • לעבור לדגנים מלאים
  • להימנע ככל האפשר מפחמימות (בין השאר לעבור מתפוחי אדמה לבטטות, שבגדול זה בסדר, אבל רק אחלוק איתכם שלהכין טהה-דיג מבטטות זה לא רעיון טוב).
  • לעשות פעילות גופנית לפחות שעתיים וחצי בשבוע
  • לאכול לפחות כף שמן זית או רבע אבוקדו ביום (מה שנקרא בעגה המקצועית אומגה 9 ואפילו לא ידעתם שיש כזה)
  • לא לאכול שוקולד (צווחת "לאאאאאאאא" הפריחה את כל היונים בחניה של מגדל המאה)
  • גולת הכותרת: לאכול קטניות כל יום. בקטניות יש מין חומר שבלתי אפשרי לומר את שמו עם ס' ו-פ' ונדמה לי שגם ט', שעוזרים להוריד את הכולסטרול הרע (גם אתם מדמיינים את היצורים הקטנים מ"החיים" עושים פויה לכולסטרול הרע, שהוא כמובן בעל זקן ג'ינג'י?). לפיכך, צריך לאכול לפחות כוס קטניה ביום, וביום שבו לא הספקתי אני חייבת לצרוך שני בקבוקונים של מוצר חדש שאני חושדת ששטראוס נותנים לדיאטנית כסף להפצתו ובכל מקרה אחר לא הייתי נתפסת חיה איתו במקרר שלי. סוג של משקה יוגורט שמוריד כולסטרול שאני בטוחה שקפץ עליכם מרוב האתרים לאחרונה ולא בא לי לשתף פעולה בהפצתו.

כן, אתם מבינים, אני כל כך לא רוצה לצרוך את המוצר הכנראה מעובד-לזרא הזה, שאני מעדיפה בהחלט לאכול קטניות כל יום. הביטו. זה לא שאי פעם היה לי יותר מדי נגד קטניות, גם מרצוני החופשי צרכתי אותן פעם בכמה זמן (אבל יותר לכיוון הפעם בשבוע). העניין הוא, שצריך להכיר את הממזרות על סוגיהן. צריך למצוא את הדרך הטובה ביותר לבשל אותן ואת הדרך הטעימה ביותר לאכול אותן ובעיקר, צריך לגוון כשאוכלים אותן כל יום.

אם כך, בשלב זה של המדריך אני רוצה לשתף אתכם בכמה דברים שגיליתי שיועילו גם לדורות רוויי-הכולסטרול הבאים לגבי קטניות.

  • אם מתעלמים מהעדשים הקלות יותר לתפעול, עניין הקטניות הזה לוקח זמן. צריך להשרות אותן, לוקח הרבה זמן לבשל אותן, לפיכך, הדבר הכי חסכוני בזמן שאתם יכולים לעשות כדי שתהיה לכם אספקת קטניות סדירה במשך השבוע היא לטפל בהן מיד כשקונים אותן. הגעתם הביתה מהסופר/שוק/מכולת עם ערימת קטניות? מיד שימו אותה בקערה עם הרבה מים. זה לא דורש יותר מדי טיפול, רק צריך להחליף את המים כל כמה שעות ולהשאיר אותן כך 12-24 שעות. השריתם? יש לכם שעתיים ככה בבית בערב? גם הבישול לא דורש מכם יותר מדי, רק לערבב פעם בכמה זמן, לקפות קצף עכור אם יש ולבדוק אם מוכן. את הקטניה המבושלת אתם מוזמנים להקפיא בקופסאות קטנות או בשקיות עם חלק מנוזלי הבישול שלה, ומתי שתרצו יש לכם קטניה מבושלת בפריזר שרק צריך להפשיר ואז לעשות איתה מה שתרצו.
  • אי אפשר להתעלם מנושא הגזים, לצערינו, לפיכך אספר לכם ככה: ככל שתאכלו יותר קטניות, ככה הגוף שלכם יתרגל אליהן ולא יעשה לכם שום בעיות בכלל. האואבר, בינתיים יש כמה דברים מונעי גזים שאתם יכולים לבשל עם הקטניה שלכם: בשלב הבישול אפשר להוסיף שניים-שלושה עלי דפנה, כמה זרעי שומר וכמה זרעי כוסברה, כולם מצויינים, יחד או לחוד. בשלב הבישול המאוחר יותר, זאת אומרת, אחרי שהפשרתם את הקטניה וכעת אתם רוצים לתבל אותה או להמשיך לבשל אותה בדרך כזו או אחרת, במידה וזה מתאים לשאר הרכיבים, תיבול בקצת כמון או כורכום יפחית גם הוא את תופעות הלוואי הלא רצויות.

כדי שהקטניות שלכם תצאנה כמה שיותר טעימות משלב הבישול הראשוני, כמה רעיונות, באדיבותי ובאדיבות ספר הבישול המופלא How to Cook Everything Vegetarian של מארק ביטמן:

  • כדי לקבל קצת יותר טעם, אפשר לבשל בציר או להוסיף כמה קוביות ציר למי הבישול. יש קטניות שזה ממש משפר את טעמן (שעועית לבנה), אבל לדומיננטיות יותר זה לא ממש ישנה (שעועית אדומה).
  • כידוע, מלח מונע מהקטניה להתרכך. מצד שני, מלח זה טעים ומשפר את הטעם של הקטניה. לכן, רק באמצע הבישול, כשהקטניות מתחילות להתרכך, כדאי להוסיף מלח.
  • בקטניות שבהן יש קליפה דומיננטית, כמו שעועיות למיניהן וחומוס, אנחנו לא רוצים לקבל ערימה של קליפות ותוך מתפורר של קטניה, לכן מוסיפים שתי כפות מיץ לימון בשלב שבו מוסיפים מלח. החומציות גורמת לקליפה להיצמד חזק חזק ולא להרפות.
  • לטעם קצת יותר עשיר וחמאתי של הקטניה אפשר, ובכן, אם אין לכם כולסטרול על הראש, להוסיף קצת חמאה למים. אבל אל דאגה, גם מזיגה קטנה של שמן זית אל תוך מי הבישול תעשה עבודה מעולה.

זהו, יש לכם בסיס לאלפי מתכונים וקטניות שרק מחכות שתעשו איתן משהו. רעיונות למשהו הזה- בפעם הבאה. בברכת פיטוסטרולים להמונים ננוחם.

למדריך הקטניות- חלק ב'

מודעות פרסומת
 
13 תגובות

פורסם ע"י ב- ינואר 24, 2012 ב- מדריכים, קטניות

 

תגים: , , , ,

13 תגובות ל-“לי זה לא יקרה? או: מדריך קטניות, חלק א'

  1. שלומית

    ינואר 24, 2012 at 12:48 pm

    דרך יעילה מאד לוודא שתמיד יהיו לך קטניות בבית – היא טא דא דאדא:

    קופסת שימורים של חומוס.

    אני מוסיפה למרק, מכינה ממרח ומשתמשת בזה בלי סוף.

    בברכת בריאות מיטבית

    שלומית

     
    • zaphodit

      ינואר 24, 2012 at 2:19 pm

      כפרות!
      בשימורים יש חומרים משמרים שאני נמנעת מהם ולכן, אם כבר לא להכין את הקטניות לבד, עדיף לקנות קפוא: אין חומרים משמרים והקטניות עוברות השריה.

       
  2. שלומית

    ינואר 24, 2012 at 2:24 pm

    את חרוצה. אני לא. זה ההבדל בינינו, כנראה.

     
    • zaphodit

      ינואר 24, 2012 at 2:26 pm

      אבל שלומיתי, הקפוא כבר מבושל בדיוק כמו בקופסא, רק בלי כל הפיכסה הפחות-טבעי.

       
  3. אלירז

    ינואר 24, 2012 at 3:21 pm

    בשנים האחרונות הפכתי לקטניאית מדופלמת, רוצה מתכונים וטיפים פה בתגובות או במייל לפוסט הבא? 🙂
    חוצמזה בחודשים האחרונים הייתי גם אני במשטר מחוסר פחמימות כמעט לגמרי, ועל כן הגיתי את ארוחת הבוקר הנהדרת הבאה (זה נשמע ממש מופרך בהתחלה אבל עם קצת הכנה נפשית והסתגלות זה ממש עובד):
    שתיים-שלוש כפות של עדשים ירוקות מונבטות או חלוטות במים (יעני מבושלות כ20 דקות אחרי הרתיחה עד שהן מספיק רכות לנגיסה אך לא מתפוררות לעיסה אפורה) או שעועית מאש מונבטת (כן, אני יודעת, הנבטה זה למופרעות, אבל גם בזה הגעתי לדרגת אמנות, אם את בקטע אשמח לתת טיפים או פוסט משותף :-),
    2 כפות סובין שיבולת שועל (זה אולי בגדר פחמימה אבל נחשב יחסית בלתי מזיק בז'אנר ועוזר מאד עם העיכול של כל החלבונים שאת אוכלת…)
    גביע יוגורט אחד מאיזה סוג שמותר לך. יש לרוב החברות היום אריזות שמיניה מוזלות וחביבות.
    את זה מתבלים בתבלינים החביבים עליך. לי היו בבית כל מיני תערובות מוכנות כמו תערובת למטבלים או תערובת לדג, אפילו תבלין לעוף הולך. או מלח ירקות, או כל מיני יבשים כמו פטרוזיליה ושמיר, ומלח.
    זה הבסיס. אליו אני אוהבת להוסיף קוביות אבוקדו מומלח (הופ! סגרתי לך גם את הפינה הזו), או גבינה מלוחה, אבל תכל'ס אפשר גם כל ירק אחר שבא לך.
    משביע ביותר לכמה שעות, יותר מטוסט עם קוטג'!
    בהצלחה, העם איתך!

     
    • zaphodit

      ינואר 24, 2012 at 3:26 pm

      מעולה את! שולחת לך מייל.

       
    • שלומית

      ינואר 24, 2012 at 7:20 pm

      אלירז,

      לא חושבת שאני יכולה להשאר חברה שלך.

      אבוקדו????

      לארוחת בוקר???

      סורי למשרדי בהקדם.

       
  4. Bishul Bezol

    ינואר 24, 2012 at 5:16 pm

    לייק על האזכור של How to Cook Everything Vegetarian. נכון ספר מעולה? כל פעם אני פותחת במקום אחר ומוצאת מתכונים חדשים ומעניינים. ובהצלחה עם שינוי הרגלי האכילה.

     
    • zaphodit

      ינואר 24, 2012 at 5:18 pm

      מעולה זה לא מילה! אני לגמרי מאוהבת בו וממליצה עליו לכל מי שמוכן לשמוע (ובסוד בסוד אני מספרת רק לך, כי בינינו, מי בכלל קורא את זה, שלפני כמה ימים מכרתי אותו בחנות שאני עובדת בה לאלה מ"אורנה ואלה" כי הן מחפשות עוד רעיונות למנות צמחוניות). בתכנון לעתיד: פוסט ספרי בישול.

       
  5. janelame

    פברואר 8, 2012 at 7:02 pm

    אני רק שאלה: הפיטוסטמשהו האלה, הם הולכים לאיבוד אם אוכלים קטניות מקופסת שימורים במקום לבשל לבד?

     
    • zaphodit

      פברואר 8, 2012 at 7:10 pm

      היי היי, לא נראה לי שהפיטוסטרולים הולכים לאיבוד. שתי הבעיות שיש לי עם חומוס משומר הן שיש בו חומר משמר ושהחומוסים לא עברו השריה ולפיכך יעשו שמות בבטנך האומללה.

       
  6. Edible Poetry / שירה אכילה

    נובמבר 23, 2012 at 7:06 pm

    ואו – איזה פוסט מעולה! תודה. אני כבר הרבה זמן מפלרטט עם הרצון לבשל יותר קטניות, בטח עכשיו שהגיע החורף, אבל זה לוקח יותר מידי זמן. נראה לי שאעשה פרויקט הקפאה בימים הקרובים. מה הקטנייה האהובה עלייך בפריזר??

     
    • zaphodit

      נובמבר 23, 2012 at 8:42 pm

      חומוס, דפנטלי חומוס!

       

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: