RSS

כדורי מוקה-אגוזים, כשבאמת אכפת לך

05 אוג

היי חברים,

איטס בין א וייל, כמו שאומרים ביידיש (לאחרונה אני נהנית להגיד "כמו שאומרים ביידיש". זה הולך עם כל דבר, כמו שאומרים ביידיש). כמובן שאני עדיין סובלת מרגשות אשם איומים על זה שאני בכלל כותבת משהו שאינו קשור בדרך כזו או אחרת לתיזה שלי, כך שנעשה את זה מהיר, קצר ובלי כאבים עד כמה שניתן ולפיכך גם ללא תמונות של שלבי ההכנה לעת עתה, אולי אוסיף בהמשך.

העוגיות הללו מקורן באחת האופות היותר מהוללות במשפחה שלי, דודה לינדה. יש לה ידי זהב ויכולת מופלאה לאיתור מתכונים שהם גם מיוחדים וגם טעימים (בראוניז מנטה עוד בשנות ה-80, רבותיי) והיא גם האחראית הראשית לעוגות בת-מצווה מקוריות במשפחה. היה זה בסוכות כלשהו, אני חושבת שאי-שם באמצע התיכון, שטעמנו את העוגיות האלה בסוכה של דודה לינדה. דרשתי את המתכון ומאז אנחנו לא נפרדים.

לכל אחד יש את ה- go to עוגיות שמכינים כשרוצים קלאסיקה, אפילו לי שמנסה לגוון ולנסות מתכונים חדשים כי הזמן שלנו פה פשוט קצר מדי. אבל כשאני צריכה להכין למישהו שאני אוהבת, או למישהו שאכפת לי ממנו וכשאני רוצה שיטעמו וידרשו מתכון- אלה ללא ספק העוגיות לפנות אליהן. חוצמזה- גם ממש קל להכין אותן. המתכון המקורי של דודה לינדה דרש מרגרינה שהסבתי לחמאה (ניסיתי גם עם שמן פעם, הן יצאו מאוד מאוד מתפוררות, אבל אם אתם לא מתכוונים לשנע אותן לשומקום זה לגמרי בסדר), ערבוב של כל המרכיבים וזהו. ערבוב בידיים לוקח קצת זמן ועושה את העבודה. עיבוד במג'ימיקס הולך מאוד מהר אבל מניב תוצאה קצת נוקשה מדי לטעמי והתוצאה הטובה ביותר נמדדה כשעיבדתי חמאה וקמח במיקסר והוספתי לאט לאט את שאר החומרים. אם כך- נסו בבלנדר או ערבבו ידנית בקערה גדולה. כמו כן, ניסיתי להחליף חלק מאגוזי המלך באגוזי לוז, יצא פאנסי, אבל באמת שזה יותר טעים פשוט עם אגוזי מלך.

עכשיו, אמרתי משו קודם על להביא את המתכון הזה לאנשים שאכפת לך מהם. ערימת העוגיות שיצאה מהתנור אתמול מתחלקת לשניים: החלק הראשון הולך עוד מעט לצוות המופלא שעבד איתי עד לא מזמן, צוות של אנשים חכמים, מוכשרים, מצחיקים וכיפיים, שאני כל כך מצטערת שלא אוכל לקחת איתי הלאה, אל העבודה שאני מתחילה ביום ראשון. החלק השני ילקח למאהל בגן הקווקזים בלוינסקי.

אני לא יכולה שלא לכתוב כמה מילים על המאבק הכל-כך חשוב שמתנהל עכשיו. אני לא חושבת שזה משנה אם גרים בתל-אביב או בקרית-גת. הפערים בין כמה שאנחנו מרוויחים לכמה שאנחנו מוציאים על המחיה הכי בסיסית, בין המשכורת שלנו לבין המשכורת של מי שיושב כמה דרגות מעלינו, הם בלתי נתפסים וגם לא צריך לתפוס אותם. צריך לצאת ולמחות, צריך להראות למנהיגים שלנו- בין אם אנחנו מסכימים עם דעותיהם הבטחוניות ובין אם לא- שבזמן שהם מבזבזים הון עתק על נסיעות לחו"ל ומקדמים את מי שהם חפצים ביקרו, אנחנו, רוב האנשים במדינה, נאבקים לחיות פה. אתם לא חייבים להסכים איתי (טוב, אתם כן, אני בחורה קיצונית) אבל יש לי בקשה: גם אם אתם חושבים שכל המאבק הזה שייך לערימת מפונקים תל אביביים, עשו לי טובה, לכו אל המאהל הקרוב למקום מגוריכם (מה אתם יודעים, יש גם מחוץ לתל אביב, יש אפילו בדימונה) ודברו עם האנשים. זה המקום לדבר, להביע דעה, לנהל ויכוחים אינטיליגנטיים ובאמת באמת לשמוע את האחר. בסדר? בסדר.

והמאבק בלוינסקי, רק שתדעו, הוא חשוב במיוחד. משום שהאנשים שם לא רק נאבקים להקטנת הפער הזה, הם גם צריכים לנסות לבטל שנים של הזנחה. שנים של דחיקה לשוליים, מר חולדאי. אז כדורי המוקה-אגוזים שלי אולי לא יעזרו הרבה, אבל גם לעשות טוב למישהו זה חשוב ואלה בדיוק העוגיות המתאימות לצורך העניין.

יאללה, יאללה, תני מתכון

כדורי מוקה-אגוזים מכווני-מטרה

לכ-40 כדורים

200 ג' חמאה קרה בקוביות

1/2 כוס סוכר

2 כפיות ת. וניל או 1 כפית מחית וניל

2 כפיות קפה נמס

1/4 כוס קקאו

1/2 כפית מלח

1 ו-3/4 כוסות קמח

2 כוסות אגוזי מלך קצוצים

לפידור: אבקת סוכר

מחממים תנור ל-170 מעלות.

אם אתם הולכים על שיטת הסטודנטים: מערבבים את כל החומרים (חוץ מאבקת הסוכר, כתבתי "לפידור", נו) בידיים.

אם יש לכם מיקסר: שמים בקערה קמח וחמאה ומערבלים עם וו הגיטרה. כשהחמאה מתחילה להפוך לפירורים מוסיפים את כל החומרים היבשים. כשהתערובת נראית כמו משהו שצריך להיות בתוך אדניה עם גרניום מבצבץ מתוכה- מוסיפים את הוניל. התערובת תתחיל להתגבש. עוצרים את המיקסר, מערבבים פנימה את האגוזים.

בשלב זה, בשני המקרים, יש לכם בצק עוגיות יבש במידת מה. הרטיבו מעט את הידיים וצרו כדורים קטנים, בערך בגודל אגוזי מלך. הניחו על-גבי תבנית עם נייר אפיה. לא צריך לשמור על רווחים גדולים, הכדורים ישארו באותו גודל בדיוק, לכן גם כדאי לעשות אותם יפים.

אופים כ-12 דקות, כשהן מקבלות צבע אטום, ומצננים על גבי רשת.

לפני שמביאים אותם למי שאכפת לכם ממנו- פזרו אבקת סוכר.

 

מודעות פרסומת
 
4 תגובות

פורסם ע"י ב- אוגוסט 5, 2011 ב- אקטיביזם, עוגיות

 

תגים: , , , , , ,

4 תגובות ל-“כדורי מוקה-אגוזים, כשבאמת אכפת לך

  1. ענבל

    אוגוסט 5, 2011 at 3:34 pm

    הם באמת מדהימות. אלו העוגיות שאבא שלי הכי אוהב!!! כל הזמן מבקש שאכין אותן.

    מימי הבלוג הקודם שפירסמת…. אחלה מתכון 🙂

    שבת שלום

     
    • zaphodit

      אוגוסט 5, 2011 at 5:16 pm

      אני זוכרת את זה, הצעת גם לפורר אותן על גלידת וניל, שזה רעיון ענק! שמחה שזה עדיין הולך… שבצ'לום!

       
  2. ענבל

    דצמבר 31, 2013 at 12:20 pm

    ושוב אני כאן, יען צוויתי להכין את העוגיות הנ"ל לחופשת הסקי של אחיי היקרים.
    הם זוכרים בערגה שהעוגיות הללו הצילו להם את החיך בניכר.
    הידד.

     
    • Zaphodit

      דצמבר 31, 2013 at 6:20 pm

      איזה כיף!

       

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: